דנפקא
דנפקא בתלמוד הבבלי: שיָצְאָה, של יָצְאָה, שצוֹאָה, של צוֹאָה, שיוֹצֵאת, של יוֹצֵאת. בניקוד: דְּנָפְקָא, דִּנְפַקָא. מופיעה ב־50 דפים בש״ס, למשל שבת ע. (70a).
פירוש
- שיָצְאָה
- של יָצְאָה
- שצוֹאָה
- של צוֹאָה
- שיוֹצֵאת
- של יוֹצֵאת
צורות מנוקדות
דְּנָפְקָא · דִּנְפַקָא
היכן מופיעה בתלמוד
61 מופעים בש״ס · 50 עמודים
- שבת ע. (70a)
- שבת קלב. (132a)
- פסחים כג: (23b)
- פסחים סח. (68a)
- יומא מה. (45a)
- כתובות סא: (61b)
- נזיר נח. (58a)
- גיטין סט: (69b)
- קידושין טז: (16b)
- קידושין נו: (56b)
- בבא קמא סד: (64b)
- בבא מציעא פז: (87b)
- סנהדרין סב. (62a)
- סנהדרין פג: (83b)
- עבודה זרה ו. (6a)
- זבחים ד. (4a)
- זבחים פא. (81a)
- זבחים צח. (98a)
- מנחות לו: (36b)
- מנחות נה: (55b)
- חולין כב. (22a)
- ערכין כד: (24b)
- תמורה יח. (18a)
- נדה לה. (35a)