דהויא
דהויא בתלמוד הבבלי: שהָיְתָה, של הָיְתָה, שהוֹיָה, של הוֹיָה, שהִנֶּהָ, של הִנֶּהָ. בניקוד: דְּהָוְיָא, דְּהַוְיָא, דְּהָוֵיא, דַּהֲוַיָא, דַּהֲוַיא. מופיעה ב־69 דפים בש״ס, למשל ברכות מט. (49a).
פירוש
- שהָיְתָה
- של הָיְתָה
- שהוֹיָה
- של הוֹיָה
- שהִנֶּהָ
- של הִנֶּהָ
צורות מנוקדות
דְּהָוְיָא · דְּהַוְיָא · דְּהָוֵיא · דַּהֲוַיָא · דַּהֲוַיא
היכן מופיעה בתלמוד
88 מופעים בש״ס · 69 עמודים
- ברכות מט. (49a)
- שבת ז: (7b)
- עירובין יד. (14a)
- עירובין נו: (56b)
- פסחים יב. (12a)
- פסחים ס. (60a)
- מגילה כה: (25b)
- יבמות כא. (21a)
- יבמות לג. (33a)
- יבמות מט. (49a)
- יבמות פט: (89b)
- כתובות סג: (63b)
- גיטין עח. (78a)
- קידושין מד: (44b)
- בבא קמא מח. (48a)
- בבא מציעא לח. (38a)
- בבא בתרא נ. (50a)
- בבא בתרא עג: (73b)
- סנהדרין מא: (41b)
- שבועות יט: (19b)
- עבודה זרה ו: (6b)
- הוריות ו. (6a)
- מנחות כד: (24b)
- בכורות כג. (23a)