דבן
דבן בתלמוד הבבלי: שבָּנוּ, של בָּנוּ, שבָּנוּ (מלעיל), של בָּנוּ (מלעיל). בניקוד: דְּבֶן, דְּבֵן, דָּבֶן. מופיעה ב־20 דפים בש״ס, למשל עירובין כז: (27b).
פירוש
- שבָּנוּ
- של בָּנוּ
- שבָּנוּ (מלעיל)
- של בָּנוּ (מלעיל)
צורות מנוקדות
דְּבֶן · דְּבֵן · דָּבֶן
היכן מופיעה בתלמוד
33 מופעים בש״ס · 20 עמודים
- עירובין כז: (27b)
- פסחים ע. (70a)
- פסחים ע: (70b)
- כתובות כו. (26a)
- כתובות סב: (62b)
- כתובות קב. (102a)
- נזיר ל. (30a)
- קידושין כה. (25a)
- קידושין לו: (36b)
- בבא קמא פח: (88b)
- בבא בתרא לב. (32a)
- בבא בתרא קי: (110b)
- בבא בתרא קנט: (159b)
- סנהדרין ט: (9b)
- זבחים יב: (12b)
- מנחות ו: (6b)
- מנחות מו: (46b)
- חולין מו. (46a)
- ערכין כז: (27b)
- נדה מו. (46a)