Zéva'him 53b — le Talmud en français

תנא דבי רבי ישמעאל ברבי שמעון בן יוחאי

: תלמידי רבי ישמעאל היו שונים שרבי שמעון בר יוחאי אומר:

זה וזה יסוד מערבי

, כרבי ישמעאל.

וסימניך

, שלא תחליף הגירסא:

משכו גברי,

תלמידי רבי ישמעאל, שהן מרובין,

לגברא,

לרבי שמעון בר יוחאי, לומר דבריו כדברי רבם.

מתניתין:

העולה קדשי קדשים

היא, ונפקא מינה - שבשרה נפסל ביוצא חוץ לעזרה, ומועלין בה אפילו בחייה של הבהמה, והיא נפסלת במגעם של טבול יום ומחוסר כיפורים.

שחיטתה בצפון, וקבול דמה בכלי שרת בצפון,

ודמה טעון שתי מתנות

בשתי זויות מנוגדות של המזבח

שהן ארבע,

שעל ידיהן יגיע הדם לארבע רוחות המזבח, ובגמרא יתבאר כיצד הוא עושה.

וטעונה

העולה

הפשט

עורה,

וניתוח

לאברים,

ו

היא עולה על המזבח

כליל לאישים

, שכולה נשרפת על גבי האש במזבח.

גמרא:

והוינן בה:

עולה, מאי טעמא תני לה

במשנה שהיא

קדשי קדשים

, מה שלא שנה כן בשאר קדשי קדשים?

ומתרצינן:

משום דלא כתיב בה

בהדיא "

קדשי קדשים היא",

ובכל זאת קדשי קדשים היא שהרי כולה לגבוה [ואין לך קדשי קדשים כזה. כי חטאת ואשם שהם קדשי קדשים נכתב בהם במפורש שהם קדשי קדשים, והרי הם נאכלין].

שנינו במשנה:

ודמה טעון שתי מתנות

שהן ארבע.

והוינן בה:

היכי עביד

לשתי המתנות שיגיעו לארבע רוחות המזבח?

אמר רב

: ארבע נתינות מופסקות היה נותן. תחילה היה

נותן

את הדם על ידי זריקתו מצד אחד של הזוית, ואחר כך היה

חוזר ונותן

על ידי זריקה נוספת בצידה השני של הזוית, ומשם היה עובר אל הזוית הנגדית [באלכסון] ונותן על צידה האחד, וחוזר ונותן על צדה השני. ונמצא שהיה נותן ארבע מתנות מפוסקות על ארבע צידי המזבח, כששתי הנתינות הראשונות ניתנות בזוית אחת והשתים האחרונות בזוית שכנגדה [באלכסון].

ושמואל אמר

:

מתנה אחת כמין גמא

[והיינו כמין כ"ף סופית שלנו] היה

נותן

בזוית אחת, ומתנה אחת כמין גמא היה נותן בזוית הנגדית, ונמצא שהיה זורק שתי זריקות בלבד אלא ששתי הזריקות אלו בשתי הזויות המנוגדות היו מתפצלות מכח הזריקה לארבע מתנות נפרדות בארבע צידי המזבח.

ואמרינן דפלוגתא זו של רב ושמואל אי נותן את הדם בארבע מתנות מפוסקות או בשתי נתינות המתפצלות מכח הזריקה לארבע היא

כתנאי.

דתניא,

יכול יזרקנו

לדם

זריקה אחת

בלבד,

תלמוד לומר

"וזרקו את הדם על המזבח

סביב".

ובזריקה אחת אי אפשר לזרוק מסביב למזבח.

אי "סביב", יכול יקיפנו

למזבח עם הדם

כחוט

הסובב מסביב לכל המזבח,

תלמוד לומר "וזרקו".

ובזריקה אי אפשר להקיף כחוט אלא על ידי טבילת האצבע בדם והקפת המזבח עם הדם אשר באצבע מסביב.

הא כיצד

יתקיימו שני המקראות גם "סביב" וגם "וזרקו"

כמין גמא?

יתן

שתי מתנות,

כל אחת בזריקה, בשתי פינות נגדיות,

שהן ארבע.

ונמצא שיש כאן גם זריקה וגם "סביב" לארבע רוחות המזבח.

רבי ישמעאל אומר: נאמר כאן "סביב" ונאמר להלן

בחטאת "

סביב". מה להלן פיסוק וארבע מתנות,

שהרי על ארבע קרנות למעלה נותן ארבע מתנות מופסקות זו מזו,

אף כאן

שהוא בשתי קרנות, מכל מקום,

פיסוק וארבע מתנות

בעינן. והיינו כרב, שנותן על צד אחד וחוזר ונותן על הצד השני.

שמא תאמר,

אי מה להלן

בחטאת,

ארבע מתנות

על

ארבע קרנות

למעלה,

אף כאן,

בעולה, באשם ובשלמים נימא

ארבע מתנות על ארבע קרנות.

תשובתך,

אמרת, עולה טעונה

שיתן דמה במזבח כנגד

היסוד,

שתחת מקום מתן דמה על קיר המזבח יהיה יסוד,

וקרן מזרחית דרומית לא היה לה יסוד

מתחתיה. ולכן לא יתכן שנאמר בה נתינה על ארבע קרנות ממש. הילכך, נותן בשתי קרנות באופן שיגיעו לכל ארבעת הרוחות.

והוינן בה:

מאי טעמא

לא היה לה לקרן המזרחית דרומית יסוד תחתיה?

אמר רבי אלעזר

:

לפי שלא היתה בחלקו של טורף

, והיינו בנימין, שנאמר בו "זאב יטרף", שנתנבא יעקב עליו "בבקר יאכל עד", ומפרש התרגום שבחלקו יבנה המזבח. ואותה קרן לא היתה בחלקו, לפיכך לא היה שם יסוד.

דאמר רב שמואל בר רב יצחק: מזבח "אוכל"

תופס מקום

בחלקו של יהודה

ברוחב

אמה.

שרוחב אמה לאורך המזבח במזרחו ובדרומו, שהיה ראוי להיות בו יסוד, היה בחלקו של יהודה [מלבד אמה אחת בקרן מזרחית צפונית, ואמה אחת בקרן מערבית דרומית, שלא היתה בחלקו של יהודה].

אמר רבי לוי בר חמא אמר רבי חמא ברבי חנינא: רצועה היתה יוצאת מחלקו של יהודה

, שהיה במזרח המזבח,

ונכנסה בחלקו של בנימין,

שהיה בחלקו של בנימין כל שאר סביבות המזבח, כולל המזבח עצמו, חוץ משטח של רצועה ברוחב אמה שהיה יוצא מהמזרח לצד דרום המזבח עד לפני האמה האחרונה בקרן מערבית דרומית.

והיה בנימין הצדיק

צופה ברוח הקדש שכן עתיד להיות,

ומצטער עליה בכל יום לנוטלה.