Yévamot 83b — le Talmud en français

לא נאסרה תבואת חבירו. היות ו

אין אדם אוסר דבר שאינו שלו

.

איבעיא להו

:

א.

באנדרוגינוס

שאמר בו רב שהלכה כרבי יוסי -

מה לי אמר שמואל

, מה סובר שמואל, שלא הזכיר בין דבריו את דין האנדרוגינוס?

תא שמע

מהא

דאמר שמואל לרב ענן, ליתא לברייתא

, שאמר בה רבי יוסי האנדרוגינוס ספק הוא,

מקמי מתניתין

מלפני המשנה, שמבואר בה לרבי יוסי שאנדרוגינוס ודאי זכר הוא.

ומוכח שאף לשמואל הלכה כרבי יוסי באנדרוגינוס.

ב.

הרכבה

שאמר בה רב הלכה כרבי יוסי -

מה לי אמר שמואל

שלא הזכיר בין דבריו את דין ההרכבה?

תא שמע

מהא

דאמר ליה שמואל לרב ענן: תני כמאן דאמר שלשה ושלשים

, והיינו כרבי יהודה.

ג.

קושי

שאמר בו שמואל הלכה כרבי יוסי -

מה לי אמר רב

שלא הזכיר בין דבריו את דין הקושי?

תיקו

.

קידוש

שאמר בו שמואל הלכה כרבי יוסי -

מה לי אמר רב

שלא הזכיר בין דבריו את דין הקושי?

אמר רב יוסף תא שמע

מהא

דאמר רב הונא אמר רב: אין הלכה כרבי יוסי

בקידוש.

אמר

[תמה]

ליה אביי

לרב יוסף:

מאי חזית דסמכת אהא

, מה ראית לסמוך אדרב הונא בשם רב שאין הלכה כרבי יוסי בקידוש?

סמוך אהא דאמר רב אדא אמר רב: הלכה כרבי יוסי

בקידוש?!

ומשנינן:

"אמרי בי רב

" - שאמרו לעיל משמיה דרב שהלכה כרבי יוסי באנדרוגינוס ובהרכבה, ואשר לפי שיטתם נשאלה השאלה מה דעתו של רב בקידוש -

מנו

[מי הם]? הלוא

רב הונא

הוא.

ורב הונא

גופיה הרי

אמר

משמו של רב ש

אין הלכה

כרבי יוסי בקידוש.

שנינו במשנה:

רבי יהודה אומר טומטום

שנקרע ונמצא זכר לא יחלוץ מפני שהוא כסריס:

אמר רבי אמי: מאי עביד ליה

[מה יעשה]

רבי יהודה לטומטום דבירי

[טומטום שהיה בעיר הנקראת בירי]

דאותבוה אבי כורסיה

, הניח שני רגליו על שתי כורסאות, ומשך והפריד ביניהם,

ו

כך

איקרע

העור שחיפה את זכרותו,

ואוליד שבע בנין

[ונשא אשה והוליד שבע בנים].

כלומר: איך אמר רבי יהודה שהטומטום הוא כסריס שאינו מוליד, והרי מעשה שהיה בטומטום, שנקרע, והוליד?!

ורבי יהודה אמר לך: חזר על בניו מאין הם

[בדוק מאיזה אב הם באים], כי ודאי ממזרים הם, כי הטומטום שנקרע אינו מוליד.

תניא: רבי יוסי ברבי יהודה אומר

: טומטום שנקרע, ונמצא זכר, הרי זה מוליד, ומכל מקום

טומטום לא יחלוץ

כשיש עוד אחים,

שמא יקרע ונמצא

[כלומר: ויימצא]

סריס חמה

, שאינו ראוי לחליצה.

ותמהינן:

אטו

האם

כל דמקרע זכר הוי

[וכי כל טומטום שנקרע יימצא זכר], עד שאינך חושש אלא שמא יימצא סריס, ולשמא יימצא נקבה אינך חושש?!

ומשנינן:

הכי קאמר

: טומטום לא יחלוץ

שמא יקרע וימצא נקבה

-

ואפילו

יקרע ו

נמצא זכר

, גם לא יחלוץ,

שמא ימצא סריס חמה

.

מאי בינייהו

, בין רבי יהודה לרבי יוסי ברבי יהודה?

אמר רבא

:

א.

לפסול במקום אחין

, אם חלץ הטומטום והיו עוד אחים -

לדעת רבי יהודה: כיון שדינו כודאי סריס, אין חליצתו כלום, ואינו פוסל את היבמה על האחים.

לדעת רבי יוסי ברבי יהודה: כיון שאין דינו אלא כספק סריס, הרי מספק חליצתו פוסלת אותה על האחים.

ב.

ולחלוץ שלא במקום אחין

, אם אין שם אח אלא הוא אם צריכה חליצה ממנו - לדעת רבי יהודה: כודאי סריס הוא, ואין צריכה חליצה הימנו.

לדעת רבי יוסי ברבי יהודה כספק סריס הוא, וצריכה חליצה.

בשני אופנים אלו

איכא בינייהו

, בין רבי יהודה לרבי יוסי ברבי יהודה.

אמר רב שמואל בר יהודה, אמר רבי אבא אחוה דרבי יהודה

[אחיו של רבי יהודה]

בר זבדי, אמר רב יהודה

אמר רב

:

אנדרוגינוס

, שזכר ודאי הוא -

חייבין עליו סקילה

משום משכב זכור

משני מקומות

, בין שבא עליו מלפניו ובין מלאחריו.

מיתיבי

מתוספתא:

רבי אליעזר אומר: אנדרוגינוס, חייבין עליו

, על משכב זכור שלו,

סקילה, כ

מו

בזכר

[וכדאיתא במשנתנו].

במה דברים אמורים, בזכרות שלו

אבל בנקבות שלו

-

פטור

מסקילה, וחייב מכת מרדות [ריטב"א]?!

ומשנינן:

הוא

רב -

דאמר כי האי תנא, דתניא

:

רבי סימאי אומר: אנדרוגינוס חייבין עליו סקילה משני מקומות

.

ומפרשינן:

מאי טעמא דרבי סימאי?

אמר רבא: בר המדורי

[שם חכם]

אסברא לי

: דכתיב

"ואת זכר לא תשכב משכבי אשה", אי זהו זכר שיש בו שני משכבות?

הוי אומר זה אנדרוגינוס

, והרי אמרה תורה ששני משכבותיו אסורים.

ורבנן

[כלומר: רבי אליעזר ] - הסוברים שרק על זכרות של אנדרוגינוס חייבים, טעמם הוא, כי

אע"ג דאית ביה שני משכבות

-

"זכר" כתיב

.

וכך אמר הכתוב: זכרותו של מי שיש לו שתי משכבות - לא תשכב.

ו

מקשינן ל

רבנן: זכר גרידא

[מי שאינו רק זכר ואינו אנדרוגינוס]

מנא להו

מנין להם שהבא עליו חייב סקילה? כי הניחא לרבי סימאי, הואיל וכתיב "ואת זכר לא תשכב" כל זכרים במשמע.

אבל לרבי אליעזר, הדורש מ"זכר" למעט נקבות של אנדרוגינוס, מנין לו שחייבים על זכר שאין בו שתי משכבות?

ומפרשינן:

מ"ואת

" זכר [ב"ח].

תו מקשינן, בין למר ובין למר, כיון ד"משכבי אשה" לאנדרוגינוס הוא בא, אם כן לחייב על ביאה אסורה

באשה שלא כדרכה

-

מנא להו?

כי אי אפשר ללומדו מ"משכבי" אשה, שמשמע יש לאשה שתי משכבות, שהרי איצטריך קרא לאנדרוגינוס, ללמד שיש לו שניי משכבות?!

ומשנינן:

מ"אשה

".

שהיה לו לומר "ואת זכר לא תשכב משכבים", או "לא תשכב משכבי זכר".

ומדוע הוסיף הכתוב לומר גם את המילה "אשה"? - אלא בא הכתוב לרבות ולחייב שתי משכבות באשה [ריטב"א].

אמר רב שיזבי אמר רב חסדא: לא לכל

הדינים

אמר רבי אליעזר

ש

אנדרוגינוס זכר מעליא הוא

.

לפי

שאם אתה אומר כן

, שלכל דבר הרי הוא כזכר גמור,

ב

בהמת

מוקדשין

[אם הקדיש בהמה אנדרוגינוס למזבח]

יקדש

להיקרב!

והרי שנינו שאינו קדוש להיקרב, וכדמפרש ואזיל.

ומנלן דלא קדש

אנדרוגינוס במוקדשין?

דתנו רבנן

:

א. חידוש מיוחד נאמר בטומאת נבלת עוף טהור, שהיא מטמאה את האדם ואת הבגדים שעליו בשעת בליעתה בבית הבליעה, ואינה מטמאה באופן אחר.

כלומר: רק האוכל אותה נטמא בטומאת נבלות, ובגדיו טעונים טבילה במקוה, שנאמר [ויקרא כב ח]: "נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה". וקיבלו חז"ל, שפסוק זה, על נבלת עוף טהור נאמר.

ב. עוף חולין אינו יוצא מידי נבילה אלא על ידי שחיטה, אבל קרבן העוף יוצא מידי נבילה על ידי מליקה.

ג. עוף שהוא פסול למוקדשין, ומלקו, הרי הוא נבילה, והוא "מטמא בגדים אבית הבליעה".

עופות שהם פסולים לקרבן, כגון -

הנרבע

על ידי אדם,

והמוקצה

[הקצהו וייחדו לתקרובת עבודת כוכבים],

והנעבד

[השתחוה לו ועשאו עבודה זרה],

והאתנן

[שניתן לזונה בשכרה],

ומחיר

כלב [שהוחלף בתמורה לכלב],

וטומטום, ואנדרוגינוס

-

אם הקדישן להיות קרבן העוף, ומלקן -

הרי אלו

מטמאין בגדים אבית הבליעה

.

שהיות וכל אלו פסולין להקרבה, מליקתן נבילה.

ונבלת עוף טהור מטמאת את האדם והבגדים שעליו - בשעה שבולע אותה בבית הבליעה.

רבי אליעזר אומר

: עופות שהם

טומטום ואנדרוגינוס

שהוקדשו ונמלקו -

אין מטמאין בגדים אבית הבליעה

, מפני שהם כשרים לקרבן.

שהיה רבי אליעזר אומר: כל מקום שנאמר "זכר" ו"נקיבה

" - כגון בקרבן בהמה - רק בו

אתה מוציא טומטום ואנדרוגינוס מביניהם

, משום שצריכים הם להיות זכר ודאי או נקיבה ודאי.

ו

אילו

עוף, הואיל ולא נאמר בו "זכר" ו"נקבה

" -

אי אתה מוציא טומטום ואנדרוגינוס מביניהם

.

הרי למדת שאנדרוגינוס בהמה פסול להקרבה, ומוכח שלא לכל אמר רבי אליעזר שהאנדרוגינוס זכר הוא.

אמר רב נחמן בר יצחק: אף אנן נמי תנינא

, שלרבי אליעזר, אנדרוגינוס פסול בבהמה להקרב למזבח:

שכך למדנו בברייתא:

רבי אליעזר אומר

: