Sota 39b — le Talmud en français

כך אומר הכהן כאשר סיים לברך ברכת כהנים, והחזיר פניו מכנגד העם: "

רבונו של עולם, עשינו מה שגזרת עלינו

[ובירכנו את ישראל; ואף אתה]

עשה עמנו

מה שהבטחתנו

["ואני אברכם", שתסכים על ידינו; ואנו מבקשים ממך:]

השקיפה ממעון קדשך מן השמים

וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש".

אמר רב חסדא

:

אין הכהנים רשאים לכוף

את

קישרי אצבעותיהן

שהם פושטים בהם את אצבעותיהם בשעת ברכה -

עד שיחזרו פניהם מן הצבור

, שאז אם ירצו, יכולים הם לכוף את אגרופם כשאר בני אדם.

אמר רבי זירא אמר רב חסדא

:

א.

אין הקורא רשאי לקרוא

"

כהנים

",

עד שיכלה

"

אמן

" שעל ברכת ההודאה

מפי הצבור

. ב.

ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה

שהם מברכים קודם ברכת כהנים,

עד שיכלה דיבור

["כהנים"]

מפי הקורא

.

ג.

ואין הצבור רשאין לענות אמן, עד

שתכלה ברכה מפי הכהנים

.

ד. "

ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה אחרת

[כגון: יאר, ישא],

עד שיכלה אמן מפי הצבור

.

ואמר רבי זירא אמר רב חסדא

: א.

אין הכהנים רשאין להחזיר פניהם מן הצבור

לאחר "ברכת הכהנים",

עד שיתחיל שליח צבור ב

"

שים שלום

". ב.

ואינן רשאין לעקור רגליהם

מן הדוכן

ולילך

, אלא עומדים כפופים לפני ארון הקודש,

עד שיגמור שליח צבור

"

שים שלום

".

ואמר רבי זירא אמר רב חסדא

הלכות פסוקות בדיני קריאת התורה:

א.

אין הצבור רשאין לענות אמן, עד שתכלה ברכה מפי הקורא

, כלומר: מפי המברך שבזמנם הוא היה הקורא.

ב.

ואין הקורא רשאי לקרות בתורה, עד שיכלה אמן

על הברכה

מפי הציבור

.

ג.

ואין המתרגם רשאי להתחיל בתרגום, עד שיכלה פסוק מפי הקורא

, שכך היה דרכם לתרגם כל פסוק אחר קריאתו.

ד.

ואין הקורא רשאי להתחיל בפסוק אחר, עד שיכלה תרגום מפי המתרגם

.

אמר רבי תנחום, אמר רבי יהושע בן לוי

:

המפטיר בנביא, צריך שיקרא בתורה תחילה

.

ואמר רבי תנחום, אמר רבי יהושע בן לוי: אין המפטיר רשאי להפטיר בנביא, עד שתגלל ספר תורה

במטפחותיו, כדי שלא יהיו הגוללים טרודים בגלילה, ולא ישמעו את ההפטרה מפי המפטיר.

ואמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי

:

דרכם היה שהיו מביאים ספר תורה ממקום משתמר, לארון שבו היו מניחים את ספר התורה עד שיקראו בו, והיו מעטרים אותו ארון בבגדים נאים; ולאחר הקריאה או התפילה, היה הציבור מלוה את ספר התורה למקומו.

אין שליח צבור רשאי להפשיט

מבגדיה הנאים

את התיבה

שבה היה ספר התורה -

ב

פני ה

צבור, מפני כבוד צבור

, שטורח הצבור הוא להמתין עד שיפשיט שליח הציבור את התיבה, ואחר כך יוליכו את ספר התורה למקומו; אלא יחזירו את ספר התורה למקומו, ואחר כך יבוא שליח הציבור ויפשיט את התיבה.

ואמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי: אין הצבור רשאין לצאת

מפתח בית הכנסת,

עד שינטל ספר תורה

כדי לצאת מבית הכנסת.

ושמואל אמר: עד שיצא

ספר התורה.

ולא פליגי;

כי:

הא

דאמר רבי יהושע בן לוי: עד שינטל - בכגון

דאיכא פיתחא אחרינא

[יש פתח אחר] לבית הכנסת חוץ מן הפתח בו אמור ספר התורה לצאת.

הא

דאמר שמואל: עד שיצא - בכגון

דליכא פיתחא אחרינא

[אין פתח אחר] לבית הכנסת מלבד הפתח בו אמור ספר התורה לצאת, ולפיכך נכון שיצא ספר תורה תחילה, ולא יצא האדם בפתח לפני ספר התורה.

אמר רבא: בר אהינא

[שם חכם]

אסברה לי

טעמו של דבר, שהוא משום שנאמר:

"

אחרי ה'

אלהיכם תלכו

", ולא לפניו.

כאן שבה הגמרא לדיני "ברכת כהנים; ומבארת:

בזמן שהכהנים מברכים, העם מה הן אומרים

להודות על הברכות כדי להראות שהן נוחות להם:

אמר רבי זירא אמר רב חסדא

: שלש מקראות הם אומרים כנגד שלש הברכות:

א. "

ברכו ה'

מלאכיו גבורי כח

עושי דברו לשמוע בקול דברו".

ב. "

ברכו ה'

כל צבאיו משרתיו עושי רצונו

".

ג. "

ברכו ה'

כל מעשיו בכל מקומות ממשלתו ברכי נפשי את ה'

".

בברכת כהנים ש

במוספי דשבתא

[מוסף של שבת]

מה הן

הישראל

אומרים?

אמר רבי אסי

:

א. [תהלים קלד א]: "

שיר המעלות הנה ברכו את ה'

כל עבדי ה'

העומדים בבית ה' בלילות".

ב. [תהלים קלד ב]: "

שאו ידיכם קודש וברכו את ה'

".

ג. [תהלים קלה כא]: "

ברוך ה'

מציון שוכן ירושלים הללויה

"?

ומקשינן:

ולימא נמי

[יאמר כפסוק שלישי] את הפסוק [תהלים קלד ג]: "

יברכך ה'

מציון

עושה שמים וארץ",

ד

פסוק זה הרי

כתיב בההוא עניינא

[סמוך הוא לשני הפסוקים הראשונים]!?

אמר יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי

:

מתוך שהתחיל בברכותיו של הקב

"

ה

["ברכו את ה'"],

מסיים בברכותיו של הקב

"

ה

["ברוך ה'"], ואינו אומר "יברכך ה" שהוא ברכת הקב"ה לישראל.

בברכת כהנים ש

במנחא דתעניתא

[במנחה בתענית],

מאי אמרי

ישראל?

אמר רב אחא בר יעקב

:

א. "

אם עונינו ענו בנו ה'

עשה למען שמך

כי רבו משובותינו לך חטאנו".

ב. "

מקוה ישראל מושיעו בעת צרה למה תהיה כגר בארץ

וכאורח נטה ללון".

ג. "

למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע

, ואתה בקרבנו ה' ושמך עלינו נקרא אל תניחנו".