Nédarim 68a — le Talmud en français

דבי רבי ישמעאל תנא

: המקור לדין של נערה המאורסה הוא מהפסוק "

בין איש לאשתו, בין אב לבתו

. בנעוריה בית אביה".

ומשמעות הפסוק הוא, שמדובר בנערה המאורסה. ומכך שנסמך בפסוק אב לבעל, יש ללמוד -

מכאן, לנערה המאורסה, שאביה ובעלה מפירין נדריה.

ומקשינן:

ולתנא דבי רבי ישמעאל,

הפסוק "

ואם היו תהיה לאיש"

-

מאי עביד ליה!?

והרי רבי ישמעאל לומד את דין הארוסה מ"בין איש לאשתו". ואם כן, מיותר הפסוק "ואם היו תהיה לאיש"!

ומתרצינן: רבי ישמעאל

מוקים ליה,

מעמיד את הפסוק "ואם היו תהיה לאיש" -

לאידך דרבא

[לדרשא אחרת שדורש רבא], לקמן דף ע א, שאם מת הארוס, יכול האב להפר לבד את נדריה.

ומקשינן:

ו

לדעת

רבא

לעיל, שלומד דין נערה המאורסה מקרא "ואם היו תהיה לאיש", אם כן,

האי

קרא "בין איש לאשתו",

דתני דבי רבי ישמעאל

ללמוד ממנו דין נערה המאורסה -

מאי עביד ליה?

הרי פסוק זה מיותר, כי דין נערה המאורסה נלמד כבר מ"ואם היו תהיה לאיש"!?

ומשנינן:

מיבעי ליה

[פסוק זה נצרך לפי רבא]

לומר, שהבעל מיפר

גם

נדרים שבינו לבינה

. ולא רק נדרי עינוי נפש.

כי נדרי נפש נכתבו בפירוש בפסוק, ולכן הכתוב "בין איש לאשתו" בא ללמד על הפרת נדרים שבינו לבינה.

איבעיא להו

-

מסתפקת הגמרא בהגדרת השותפות של אב והבעל בהפרת נדריה של נערה מאורסה:

האם ההגדרה היא, כיון שנדר של נערה המאורסה יכול להיות מופר על ידי שני שותפים, האב והבעל, הרי זה כאילו הנדר נחלק מתחילתו לשני חלקים, וכל אחד מהם מפר את חלקו.

ולכן, כאשר הפר רק הארוס את חלקו, והאב לא הפר, הרי זה כאילו ה

בעל מיגז גייז

[חותך] את הנדר, וחצי הנדר שבחלקו של הבעל בטל לגמרי, ואילו חציו השני, שבחלקו של האב, נשאר חזק כבתחילה.

או

שאין הנדר נחשב כחלוק לשניים, אלא כולו הוא נדר אחד, אלא שהפרת אחד מהשותפים, פועלת בנדר ש

מקליש קליש

[נחלש] כל הנדר. ואחרי הפרת הבעל, לפני שהפר האב, הרי זה "נדר קלוש".

ומבארת הגמרא את הספק:

היכא קא מיבעיא לן

[היכן יש נפקא מינה] בין אם הבעל מיגז גייז או מקליש קליש? -

כגון דנדרה מתרין זיתין,

שנדרה הנאה מאכילת אוכל בשיעור שני זיתים [ולפי הר"ן בשני זיתים ידועים],

ושמע

ה

ארוס

את נדרה,

והפר לה,

והאב עדיין לא הפר את חלקו,

ו

האשה

אכלתנון

לאותם שני זיתים שנדרה מהם הנאה.

אי אמרינן

בעל

מיגז גייז

את חלקו, ובטל רק חצי הנדר, וחציו השני לא הופר כלל -

לקיא

[לוקה] האשה, מאחר ואכלה דבר האסור בנדר לגמרי. שהרי יש כאן חצי נדר בשיעור כזית", שלא הופר. [לפי הרא"ש. ואילו לפי הר"ן יש כאן זית שלם שהופר וזית שלם שלא הופר, אך לא ידוע איזה הוא הזית שהופר ואיזה הוא הזית שלא הופר].

אך

אי אמרינן

בעל

מיקליש קליש,

הרי כל הנדר הוקלש איסורו, ו

איסורא בעלמא הוא,

ואין זה איסור גמור של נדר, ואינה לוקה על אכילת שני הזיתים.

תא שמע,

יש לפשוט את הספק מדברי הברייתא -

לפי ששנינו במשנה לקמן, ע א, גבי נערה המאורסה שאביה ובעלה מפירים נדריה בשותפות, אם מת הבעל, "נתרוקנה" רשותו של הבעל ועברה אל האב, ויכול אז האב להפר לבד את הנדרים שנדרה בהיותה ארוסה.

אך אם מת האב לא "נתרוקנה" רשותו של האב, ולא עברה אל הבעל. ואין הארוס יכול להפר לבד את נדריה.

ושנינו על משנה זו בברייתא:

א.

אימתי אמרו

שאם

מת הבעל, נתרוקנה רשותו

של הארוס

לאב,

ויכול האב להפר לבדו את הנדרים שנדרה בתקופת האירוסים, רק

בזמן שלא שמע הבעל

את הנדר

קודם שימות, או ששמע והפר, או ששמע ושתק ומת בו ביום ששמע

, לפני שהספיק להפר או לקיים.

וזו היא ששנינו

במשנה:

מת הבעל, נתרוקנה רשות הארוס לאב.