Nédarim 57a — le Talmud en français

מתניתין:

א. מי שאסר על עצמו "פירות" בסתם, וכגון שאמר "קונם פירות עלי", או "קונם תאנים עלי", ולא סייג את איסורו לאמר: "קונם פירות או תאנים אלו עלי", או "קונם תאנים של פלוני עלי", או "קונם תאנים של מקום פלוני עלי", אין הוא נאסר אלא במה שאסר על עצמו.

אבל אינו נאסר בהנאה מחילופיהן של הפירות [כגון שמכר תאנים, וקיבל בדמיהם ענבים], או בגידוליהן של תאנים, שאין כוונתו בנדרו אלא לאסור ההנאה מהתאנים עצמם.

ב. אבל אם אמר:

קונם פירות

"

האלו

"

עלי

, שפירט וסייג את איסורו לפירות אלו העומדים לפניו בלבד, ולא אסר על עצמו את כל אותו המין -

או שאמר "

קונם הן

הפירות העומדים לפניו -

על פי

" -

או שאמר:

קונם הן לפי

-

בכל אלו הרי הוא

אסור בחילופיהן

של הפירות האסורים.

אבל לא בחילופי חילופיהן.

ו

אסור

בגידוליהן

, מה שגדל מהן כשזרען בקרקע וגדלו.

אבל בגידולי גידוליהן, הרי הוא מותר.

וטעמו של דבר, כי כאשר אסר באופן זה, כוונתו היתה שייאסרו עליו אף החילופין והגדולין. ג. ואולם, אם אמר: קונם פירות

שאני אוכל

, או קונם פירות

שאני טועם

הרי זה

מותר בחילופיהן ובגידוליהן

.

והיתר גידולי הגידולין ברישא, והיתר הגידולין עצמן בסיפא - אינו אלא

בדבר שזרעו כלה

, שהזרע שנאסר בהנאה נרקב, וצומח ממנו דבר חדש.

אבל בדבר שאיו זרעו כלה

, שהזרע האסור עצמו מתפתח וגדל ונעשה פרי, נמצא שמעורב בפרי חלק מהאיסור עצמו, ולכן,

אפילו גידולי גידולין אסורין

.

כי תערובת האיסור המועטה [שלא כלתה] המצויה עתה בפרי, אינה בטילה ברוב ההיתר שגדל והתפתח מהזרע האסור.

כיון שדבר האסור באיסור נדר שהתערב ברוב היתר, הוא נחשב ל"דבר שיש לו מתירין", על ידי שאלה שאפשר להשאל על הנדר באמצעות חכם, ולהתירו.

וקיימא לן, שכל דבר איסור שיש לו מתירין - אפילו התערב באלף דברי היתר, אינו בטל ברוב, אלא כל התערובת אסורה.

וכן

האומר לאשתו: קונם מעשה ידיך עלי

, או

קונם הן על פי

, או

קונם הן לפי

, הרי זה

אסור בחילופיהן ובגידוליהן

. כיון שלא אסר את כל המין, אלא סיים את אותן הדברים שהיא עשתה.

אבל אם אמר: קונם מעשה ידיך

שאני אוכל

, או קונם מעשה ידיך

שאני טועם

, הרי זה

מותר בחילופיהן ובגידוליהן

.

אף על פי שסיים את הדבר שהוא אוסר עליו, ולא אסר על עצמו את כל המין.

ואין היתר לגידולין או לגידולי גידולין, אלא

בדבר שזרעו כלה

.

אבל בדבר שאין זרעו כלה, אפילו גידולי גידולין אסורין

.

האומר לאשתו: "מה

שאת עושה איני אוכל עד הפסח

", או שאמר לה: "מה

שאת עושה איני מתכסה עד הפסח

":

אין אנו מפרשים: מה שאת עושה עד הפסח - איני אוכל או מתכסה לעולם.

אלא: מה שאת עושה - איני אוכל או מתכסה עד הפסח.

ולכן, אם

עשתה לפני הפסח

, הרי זה

מותר לאכול ולהתכסות אחר הפסח

. כיון שלא אסר את עצמו בהן אלא עד הפסח.

האומר לאשתו: "מה

שאת עושה עד הפסח איני אוכל

"

ו

מה

שאת עושה עד הפסח איני מתכסה

":

אם

עשתה לפני הפסח אסור לאכול ולהתכסות

אף ל

אחר הפסח

, שמשמעות לשונו היא: מה שתעשי עד הפסח, יהא אסור עלי באכילה או להתכסות בו.

האומר לאשתו לפני חג הפסח: "

שאת נהנית לי

[משלי]

עד הפסח, אם הולכת את לבית אביך עד החג

שלאחריו".

אם

הלכה לפני הפסח

ועברה על תנאו, שהרי התנה שלא תלך משעת נדרו ועד החג, הרי היא

אסורה בהנאתו עד הפסח

.

ומדייקת הגמרא ממשנתנו: רק אם

הלכה לפני הפסח

ועברה על תנאו, אכן אסורה היא בהנאתו עד הפסח, אבל אם עדיין

לא הלכה

אלא שאם תלך תהא אסורה למפרע -

לא

נאסרת היא בהנאתו.

הרי שאינה צריכה לחשוש שמא תעבור על התנאי ותהא אסורה למפרע, וקשיא לרב יהודה!?

אמר רבי אבא

ליישב את שיטת רב יהודה: לעולם אסורה היא מיד בהנאה ואפילו לא הלכה, כי שמא תלך ; ומה ששנינו: "הלכה" לפני הפסח אסורה בהנאתו עד הפסח, הכי קאמר:

הלכה לפני הפסח אסורה

בהנאתו

ו

אף

לוקה

האשה שעברה על "לא יחל דברו" ; אבל אם

לא הלכה, אסורה בעלמא

מדרבנן, אבל אינה לוקה.