Nédarim 17a — le Talmud en français

תלמוד לומר

בפרשת קרבן שבועת ביטוי: "או נפש כי תשבע לבטא בשפתים

להרע או להיטיב

",

מה

"

הטבה

"

רשות, אף

"

הרעה

"

רשות, יצא נשבע לבטל את המצוה ולא ביטל, שאין הרשות בידו

.

וכיון שכן למה לנו ללמוד דין זה מ"לא יחל דברו" דמשמע: אבל מיחל הוא לחפצי שמים!?

ומשנינן:

חד קרא

"להרע או להיטיב" האמור בפרשת קרבן שבועת ביטוי -

למיפטריה מקרבן שבועה

, ועדיין לא ידענו שאף אינו עובר בלאו ד"לא יחל דברו", שהרי המיעוט נאמר בפרשת קרבן שבועת ביטוי.

וחד

קרא - "לא יחל דברו" אבל מיחל הוא לחפצי שמים -

למיפטריה מן לאו דשבועה

, דהיינו מ"לא יחל דברו".

מתניתין:

חילוק נוסף בין נדר לשבועה מתבאר במשנתנו, בין חלות שני נדרים זה על גבי זה, לבין חלות שתי שבועות זו על גבי זו.

יש נדר

החל

בתוך

[על גבי]

נדר

.

ואין שבועה

חלה

בתוך

[על גבי]

שבועה.

כיצד?

אם נדר פעמיים בנזירות, וכגון ש

אמר: הריני נזיר

אם אוכל

ככר לחם זה, וחזר ואמר

הריני נזיר אם אוכל

את הככר הזה,

ואכל

את הככר - הרי הוא

חייב

לנהוג שתי נזירות, בזו אחר זו,

על כל אחת ואחת

משתי אמירותיו "הריני נזיר".

אבל אם נשבע פעמיים, ואמר:

שבועה שלא אוכל

ככר זו, וחזר ונשבע

שבועה שלא אוכל

ככר זו

, ואכל

-

אינו חייב אלא

על שבועה

אחת.

גמרא:

אמר רב הונא: לא שנו

במשנתנו שחלו שתי הנזירויות,

אלא

בכגון

דאמר הריני נזיר היום

, וחזר ואמר

הריני נזיר למחר

.

דמיגו דקא מיתוסף יומא יתירא

, שהיות והוסיף בנזירות השנייה יום נוסף, מעבר לנזירות הראשונה, ובאותו יום חלה נזירותו השניה,

חיילא נזירות על נזירות

.

אבל

אם

אמר הריני נזיר היום

, וחזר ואמר

הריני נזיר היום

, כיון שלא הוסיף כלום בנזירותו השניה -

אין חלה נזירות על נזירות

.

ושמואל אמר: אפילו אמר

"

הריני נזיר היום

", "

הריני נזיר היום

" -

חלה נזירות עליה

[עליו].

ומקשינן:

ולרב הונא,

שאמר אם לא הוסיף דבר בנזירותו השניה לא חלה עליו הנזירות השניה, תיקשי:

אדתנא

, במקום ששנה התנא במשנתנו את החילוק בין שבועה לנדר, שיש נדר בתוך נדר אבל

אין שבועה בתוך שבועה

-

ליתני

את החילוק הזה בנדר עצמו -

יש נדר בתוך נדר, ואין נדר בתוך נדר

. כיצד?

אם אמר "

הריני נזיר היום

", "

הריני נזיר למחר

" -

יש נדר בתוך נדר

.

אבל אם אמר "

הריני נזיר היום

", "

הריני

נזיר היום"