Version texte de ce daf : original et traduction
Ména'hot 28b — le Talmud en français
Ména'hot 28b du Talmud de Babylone : tsourat ha-daf avec Rachi et Tossafot, traduction et notes. À lire en ligne, gratuitement.
Texte original — Ména'hot 28b
תנו רבנן: כל הכלים
שעשה משה כשרים לו, וכשרים
גם
לדורות.
אבל
חצוצרות
שעשה משה,
כשרות לו
בלבד
ופסולות
הן
לדורות!
והוינן בה:
חצוצרות מאי טעמא
פסולות לדורות?
אילימא
משום
דאמר קרא
בפרשת חצוצרות "
עשה לך
שתי חצוצרות" ומזה נדרוש:
לך ולא לדורות!
אלא מעתה
הפסוק שנאמר בפרשת עקב "
ועשית לך ארון עץ",
האם
הכי נמי
שנדרוש
דלך ולא לדורות
והלא הארון הזה היה יוצא עמהם למלחמה לדורות [לפרש"י, דברים י - א]!?
אלא
המילה "לך" נדרשת
אי למאן דאמר
שדורש בפרק ראשון של יומא [את האמור בפרשת קרבן המלואים "ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר"]
לך משלך,
שצריכים שקרבן המלואים יהיה משל אהרן.
אי למאן דאמר
השני במסכת יומא שדרש את הפסוק, שהקדוש ברוך הוא אומר,
כביכול
אם הצבור היה יוצא ידי חובתו בשל יחיד,
בשלך אני רוצה יותר משלהם.
שכביכול הקדוש ברוך הוא היה רוצה יותר שקרבן המלואים יבא משל אהרן, אבל למעשה יבוא הקרבן משל ציבור.
וכשם שדורשים את הפסוק הנאמר בפרשת המלואים לפי שני הפירושים,
האי "לך"
הנאמר בפרשת החצוצרות
נמי מיבעי ליה
לאותן דרשות. ומנין לך לפסול את החצוצרות שעשה משה לדורות?
מתרצת הגמרא:
שאני התם
בפרשת החצוצרות,
דאמר קרא לך - לך תרי זימני
: "
עשה לך
שתי חצוצרות", "
והיו לך
למקרא העדה" וממה שנאמר "לך" תרי זימני דורשים שהחצוצרות של משה פסולות לדורות.
תני רב פפא בריה דרב חנין קמיה דרב יוסף: מנורה היתה באה מן העשת
חתיכה אחת,
ומן הזהב. עשאה של כסף כשרה.
של בעץ
בדיל
ושל אבר
עופרת
ושל גיסטרון
מיני מתכות
רבי פוסל, ורבי יוסי ברבי יהודה מכשיר.
של עץ ושל עצם ושל זכוכית דברי הכל פסולה!
ואפילו רבי יוסי ברבי יהודה פוסל.
אמר ליה רב יוסף לרב פפא:
מאי דעתך
כלומר מהי סברתך שלרבי כשרה רק מזהב וכסף. ולרבי יוסי ברבי יהודה כשירה אף בשל בעץ, אבר וגיסטרון.
אמר ליה
רב פפא לרב יוסף:
בין מר
רבי
ובין מר
רבי יוסי ברבי יהודה
דרשי
את הפסוקים ב
כללי ופרטי
, שניהם דורשים את הפסוקים במידה של כלל ופרט וכלל כמבואר לקמן: "ועשית מנורת" כלל, "זהב טהור" פרט, "מקשה תיעשה" כלל.
מיהו, מר
רבי יוסי ברבי יהודה
סבר, מה הפרט
זהב
מפורש
שהוא
של מתכת, אף כל
הנלמדים בכלל ופרט וכלל צריכים שיהיו
של מתכת.
ולכן כל סוגי המתכות כשרים.
ומר
רבי
סבר, מה הפרט
זהב
מפורש
שהוא
דבר חשוב, אף כל
מתכת הנלמדת בכלל ופרט וכלל צריך שתהיה
דבר חשוב,
כגון כסף, אבל אבר ובעץ שאינן מתכות חשובות אינן כשרות.
אמר ליה
רב יוסף לרב פפא:
סמי
הסר משנתך שאתה שונה שרבי יוסי ברבי יהודה פוסל בשל עץ, ורבי פוסל בשל אבר ובשל עץ
מקמי דידי
מפני משנתי, שאני שונה שרבי יוסי ברבי יהודה מכשיר בשל עץ, ורבי מכשיר גם כן בשל אבר ובשל עץ.
דתניא: כלי שרת שעשאן של עץ, רבי פוסל, ורבי יוסי ברבי יהודה מכשיר!
מבארת הגמרא:
במאי קא מיפלגי
רבי ורבי יוסי ברבי יהודה:
רבי דריש
את הפסוקים במידה של
כללי ופרטי
[והיינו: כלל ופרט וכלל].
ורבי יוסי ברבי יהודה דריש
את הפסוקים במדה של
רבויי ומעוטי.
והיינו:
רבי דריש כללי ופרטי,
שנאמר בפרשת המנורה: "
ועשית מנורת" כלל,
שמשמע מכל דבר -
"זהב טהור" פרט. "מקשה תיעשה המנורה" חזר וכלל,
שתיעשה משמע מכל חומר שהוא.
ואופן הלמוד של
כלל ופרט וכלל
הוא
אי אתה דן אלא כעין הפרט, מה הפרט
זהב טהור
מפורש
שהוא
של מתכת, אף
כל הנלמד מהכלל צריך שיהיה כעין הפרט
של מתכת!
ולכן רבי פוסל בשל עץ.
ורבי יוסי ברבי יהודה דריש ריבויי ומעוטי
:
"
ועשית מנורת" ריבה. "זהב טהור" מיעט, "מקשה תיעשה המנורה" חזר וריבה!
וכיון ש
ריבה ומיעט וריבה
-
ריבה הכל,
ומיעט דבר אחד.
ומבארת הגמרא:
ומאי רבי, רבי כל מילי,
ואפילו עץ ג"כ.
ומאי
מיעט,
מיעט
כלי
של חרס,
שהוא פחות מכל הכלים ואינו ראוי אפילו למלך בשר ודם.
אמר ליה רב פפא לרב יוסף:
אדרבה סמי
דידך מקמי דידי
, שיש לומר שמחלוקת התנאים בברייתא בשל עץ היינו דוקא בשאר כלי שרת, אבל במנורה שנאמר בה זהב, הכל מודים שלא מרבים עץ
9 .
אמר ליה רב יוסף:
לא סלקא דעתך
שרבי יוסי ברבי יהודה פוסל מנורה של עץ.
דתניא
במפורש גבי מנורה,
אין לו זהב
למנורה
מביא אף של כסף, של נחושת, של ברזל, ושל בדיל, ושל עופרת.
רבי יוסי ברבי יהודה מכשיר אף בשל עץ!
ותניא אידך: לא יעשה אדם
בית
ב
תבנית
ה
היכל
שיהיה שוה להיכל בכל מידות האורך הרוחב והגובה
12 .
וכן לא יעשה
אכסדרה
בנין שיש לו רק שלש מחיצות ורוח הרביעית פתוחה,
כנגד
[במידות] של
האולם
13 .
וכן לא יעשה
חצר כנגד
[במדות] של ה
עזרה
. ולא יעשה
שלחן כנגד
כצורתו של ה
שלחן
שהיה בבית המקדש. וכן לא יעשה
מנורה כנגד
כצורה של
מנורה!
אבל עושה הוא
מנורה
של חמשה ושל ששה ושל שמונה
קנים, שאינם דומים למנורת המקדש שהיו בה שבעה קנים, ובאופן שאינו דומה למנורת המקדש לא אסרה התורה. ומנורה
של שבעה
קנים כמו המנורה שבמקדש
לא יעשה, ואפילו משאר מיני מתכות
ג"כ לא יעשה משום שמנורה ממתכת כשירה להדלקה במקדש.
רבי יוסי ברבי יהודה אומר: אף של עץ לא יעשה
שהרי הוא
כדרך שעשו מלכי בית חשמונאי
במקדש, אחר שגברה ידם על היונים וטהרו את המקדש והיו עניים ולא יכלו לעשותה זהב.
אמרו לו
לרבי יוסי ברבי יהודה:
משם
אתה רוצה להביא
ראיה
להכשיר מנורה של עץ?
שפודים של ברזל
[בלא גביעים כפתורים ופרחים]
היו, וחיפום בבעץ
בבדיל, וזו היתה המנורה! ואינך יכול להביא ראיה להכשיר מנורה של עץ.
ולאחר ש
העשירו עשאום של כסף.
חזרו והעשירו
יותר
עשאום של זהב!
ומכל מקום שמענו מברייתא זו שרבי יוסי ברבי יהודה מכשיר מנורה של עץ כדעת רב יוסף ודלא כדעת רב פפא.
אמר שמואל משמיה דסבא
זקן אחד:
גובהה של מנורה
היה
שמונה עשר טפחים
17 .
וזוהי החלוקה של גובה המנורה:
א.
הרגלים
מתחת היו בסיס המנורה,
ו
עליהם היה
פרח
כדמות ציור שחוקקין צורפי הזהב וגובה שניהם ביחד היה
שלשה טפחים
.
ב. מעליהם, בקנה האמצעי, הנקרא גוף המנורה, היו
טפחיים
שטח
חלק
בלי שום צורה, הרי חמשה טפחים.
ג.
וטפח, שבו
היו מצד אחד של המנורה
גביע,
ומצדה השני
כפתור,
ומצד שלישי
פרח.
[וזהו אחד מן הגביעים והכפתורים והפרחים שהיו בגוף המנורה] הרי ששה טפחים.
ד.
וטפחיים חלק
מעליהם, הרי שמונה טפחים.
ה.
וטפח
שבו מצוי
כפתור, ושני הקנים
הארוכים
יוצאין ממנו. אחד אילך
לצד זה,
ואחד אילך
לצד השני.
ונמשכין
שני הקנים
ועולין
עד
כנגד גובהה
של
המנורה
[שהוא גובה הקנה האמצעי, הנקרא גוף המנורה].
ו.
וטפח חלק
מעליו, הרי עשרה טפחים.
ז.
וטפח כפתור, ושני הקנים
הבינונים
יוצאין ממנו, אחד אילך ואחד אילך, נמשכין ועולין
הקנים עד
כנגד גובהה של המנורה.
ח.
וטפח חלק
מעליו, הרי שנים עשר טפחים.
ט.
וטפח כפתור, ושני הקנים
הקצרים
יוצאין ממנו, אחד אילך ואחד אילך, נמשכין ועולין כנגד גובהה של מנורה.
י.
וטפחיים חלק מעליו,
הרי חמשה עשר טפחים.
יא.
נשתיירו שם שלושה טפחים שבהן
היו
שלשה גביעין וכפתור ופרח.
הרי שמונה עשר טפחים. [נמצא שהיו בגוף הקנה האמצעי ארבעה גביעים, ושני כפתורים, ושני פרחים. מלבד הפרח שהיה ברגלי המנורה, ומלבד שלשת הכפתורים שמהן יצאו ששת הקנים. ולקמן תבאר הגמרא המקור לזה].
ומפרשינן:
וגביעין
של המנורה
למה הן דומין כמין כוסות אלכסנדריים
שנעשים באלכסנדריה, וארוכין וצרים היו.
כפתורים למה הן דומין לתפוחי הכרתיים
, לתפוחי המקום ששמו כרתים. [ויש גורסים לתפוחי הבירותיים].
פרחים למה הן דומין כמין פרחי העמודין.
כעין ציורים שמציירין בעמודים, כך היו חוקקין צורפי הזהב במנורה.
ומסכמת הגמרא:
ונמצאו
במנורה:
גביעין עשרים ושנים, כפתורים אחד עשר. פרחים תשעה!
גביעים מעכבין זה את זה.
שאם חסר גביע אחד, מעכב הוא את כולן. כאילו לא נעשו כלל גביעים. וכן
כפתורים מעכבין זה את זה. ופרחים מעכבין זה את זה.
וכן
גביעים כפתורים ופרחים מעכבין זה את
זה.
שאם חסר אחד מהם מעכב הוא את כולם
18 .
מקשה הגמרא:
בשלמא גביעים עשרים ושנים
אשכחן, דכתיב בפסוק "
ובמנורה ארבעה גביעים
משוקדים". ומבואר שבגוף המנורה היו ארבעה גביעים.
וכתיב בעוד פסוק "
שלשה גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח,
כן לששת הקנים היוצאים מן המנורה".