Version texte de ce daf : original et traduction
Ména'hot 18b — le Talmud en français
Ména'hot 18b du Talmud de Babylone : tsourat ha-daf avec Rachi et Tossafot, traduction et notes. À lire en ligne, gratuitement.
Texte original — Ména'hot 18b
והתנן: ששים
עשרונות סולת
נבללין
בלוג אחד שמן
ששים ואחד
עשרונות
אין נבללין
בלוג שמן, ולפיכך לא יביא מנחה יותר מששים עשרונות בכלי אחד.
והוינן בה: כי אינם נבללין מאי הוי? והתנן: לא בלל כשירה.
ומתרצינן:
ואמר רבי זירא: כל הראוי לבילה
דהיינו עד ששים עשרונות
אין בילה מעכבת בו, וכל שאינו ראוי לבילה
כגון למעלה מששים עשרונות
בילה מעכבת בו
לפסול
19 .
ואם כן קשה, שמדברי רבי זירא רואים, שבילה [במקום הראוי לבילה] אינה מעכבת, ועל כרחך מה שכתבה המשנה "לא בלל", אין פירושו "לא בלל כהן אלא זר", אלא "לא בלל כלל". ואם כן גם מה שכתבה המשנה "לא יצק" פירושו "לא יצק כלל", וחוזרת הקושיא הראשונה, מדוע לא יצק כלל - כשרה, והרי יציקה מעכבת?
ומתרצינן:
מידי איריא
ששוים הם?
הא כדאיתא והא כדאיתא. "לא יצק"
היינו
לא יצק כהן אלא זר,
ואילו
"לא בלל"
היינו
לא בלל כלל.
שנינו במשנה:
או שפתתן פתים מרובות כשירה.
והוינן בה: מה החידוש?
השתא
אם
לא פתת כלל כשירה,
כמבואר במתניתין, פתתן
פתין מרובות
דהיינו לחתיכות גדולות
מיבעיא
צריך להשמיע לנו שכשירה?
ומתרצינן:
מאי "פתין מרובות"
שכתוב במשנה -
שריבה בפתיתין,
שפתתן לחתיכות קטנות מדאי, וזה יותר גרוע מאילו לא פתת כלל, וצריך להשמיענו שגם בזה כשירה.
ואיבעית אימא: לעולם
מתניתין ב
פתים מרובות ממש
דהיינו חתיכות גדולות,
ו
אל תקשה מה החידוש, הרי כל שכן הוא מלא פתת כלל ד
מהו דתימא התם
בלא פתת כלל
הוא
דכשירה
דאיכא תורת "חלות" עליהן, אבל הכא
כשפתתן לחתיכות גדולות
דלא תורת "חלות"
שהרי אינן שלימות,
איכא, ולא תורת "פתיתין" איכא
שהרי הן חתיכות קטנות מדאי, והייתי חושב שהמנחה פסולה,
קא משמע לן
המשנה שהמנחה כשירה
20 .
והוינן בה:
לימא מתניתין
שמכשירה יציקה בזר
דלא כרבי שמעון?
דתניא: רבי שמעון אומר: כל כהן שאינו מודה בעבודה
שנצטוינו עליה מפי הגבורה
אין לו חלק בכהונה,
בחלוקת הקדשים,
שנאמר
"המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן
-
לו תהיה שוק הימין למנה"
ודורשים: מי שהוא
מודה בעבודה יש לו חלק בכהונה,
אך כהן
שאינו מודה בעבודה אין לו חלק בכהונה.