Méguila 30b — le Talmud en français

ואיזו היא שבת רביעית

-

כל שחל ראש חדש ניסן להיות בתוכה, ואפילו בערב שבת.

ובהא אפילו שמואל מודה, דערב שבת דומיא דתוכה - ומקדימין לקרות בשבת שעברה, דאי לאו הכי - הרי קדמה עשיה דלקיחת קרבן הפסח בראש חודש ניסן, האמורה בפרשת "החודש" - לשמיעה.

שנינו במשנתינו:

בחמישית חוזרין לכסדרן וכו'.

והוינן בה:

לסדר מאי?

כלומר, איזה סדר הפסיקו - שעתה חוזרין אליו?

רבי אמי אמר: לסדר פרשיות

של כל השנה

הוא חוזר.

שעד עתה לא קראו אלא את ארבע הפרשיות, ולא קראו את הפרשיות של סדר כל השנה.

רבי ירמיה אמר: לסדר הפטרות הוא חוזר.

שעד עתה הפטירו מעין ארבע פרשיות, כדאמרן בברייתא לעיל. אבל אין צריך לחזור לסדר פרשיות, דסבירא ליה דגם בשבתות אלו של ארבע פרשיות, קראו גם את הפרשה של סדר כל השנה.

אמר אביי: כוותיה דרבי אמי מסתברא. דתנן: לכל מפסיקין, לראשי חדשים, לחנוכה, ולפורים, לתעניות, ולמעמדות, וליום הכפורים

.

בשלמא למאן דאמר לסדר פרשיות הוא חוזר, היינו

דקתני דלתעניות ולמעמדות נמי מפסיקין, אף על גב דהוו דווקא בחול,

ד

הא

איכא פרשה בחול,

בימי שני וחמישי, ושייך לומר דמפסיקין מקריאת כל השנה, וקורין את קריאת תעניות ומעמדות.

אלא למאן דאמר לסדר הפטרות הוא חוזר, הפטרה בחול

-

מי איכא,

ומאי שייכא הפסקה בחול לענין הפטרה?!

ואידך,

רבי ירמיה, אמר לך:

הא

-

כדאיתא, והא

-

כדאיתא.

דבחול דאין שייך הפטרה - ודאי דההפסקה היא בפרשיות. ובשבת דאיכא הפטרה - ההפסקה היא בהפטרות, דהיכא דאפשר להפסיק רק בהפטרות - לא מפסיקין את קריאת סדר כל השנה.

ומקשינן לרבי ירמיה, דאמר דהיכא דאפשר - לא מפסקינן:

ובתעניות,

דאיכא קריאה במנחה,

למה לי הפסקה

כלל?

ליקרי מצפרא בענינא דיומא

של כל השנה,

ובמנחה

יקרא

בתעניתא!?

ואמרינן:

מסייע ליה לרב הונא.

דאמר רב הונא: מצפרא

של יום התענית -

כינופיא

[

כינוס

]

.

שבבוקר מאספין את הציבור, ובודקין ומזהירין אם יש עבירות בידם - שיחדלו, כדי שתתקבל התענית. לפיכך אין פנאי לקרות בתורה בשחרית .

היכי עבדינן?

אמר אביי: מצפרא לפלגיה דיומא

-

מעיינינן במילי דמתא,

אם יש עבירות בידם, וכדאמרן לעיל.

מפלגיה דיומא

-

לפניא

[עד הערב],

ריבעא דיומא

-

קרא ומפטרי

[קוראין בתורה ומפטירין].

וריבעא דיומא

-

בעו רחמי. שנאמר: "ויקראו בספר תורת ה' אלהיהם רביעית היום, ורביעית מתוודים ומשתחוים".

ומקשינן:

ואיפוך אנא,

ונימא דמצפרא לפלגא דיומא - קוראין ומפטירין וכו', ומפלגא דיומא לפניא - מעיינינן במילי דמתא?

ומתרצינן:

לא סלקא דעתך. דכתיב: "ואלי יאספו כל חרד בדברי אלהי ישראל על מעל הגולה ואני יושב משומם עד למנחת הערב", וכתיב

בסיפא ההוא קרא:

"ובמנחת הערב

קמתי מתעניתי

וגו' ואפרשה כפי אל ה'". חזינן דתפילה - לעת ערב היא.

מתניתין:

בפסח

-

קורין בפרשת מועדות של תורת כהנים,

דהיינו: "שור או כשב או עז וגו'" [ויקרא כ"ב], וביום טוב ראשון של פסח מיירי. ובשאר ימי הפסח - מלקט וקורא מענינו של פסח, כדאמרינן בברייתא בגמרא .

בעצרת

-

"שבעה שבועות"

[דברים ט"ז].

בראש השנה

-

"בחדש השביעי באחד לח דש". ביום הכפורים

קורין בפרשת

"אחרי מות". ביום טוב הראשון של חג

הסוכות -

קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים. ובשאר כל ימות החג

-

בקרבנות החג

שבפרשת פנחס .

בחנוכה

קורין

בנשיאים,

דהיינו: "ויקרבו הנשאים את חנכת המזבח וגו'" [במדבר ז'] .

בפורים

קרינן:

"ויבא עמלק".

בראשי חדשים

-

"ובראשי חדשיכם".

במעמדות

-

במעשה בראשית,

ובמס' תענית [כ"ז ע"ב] מפרש טעמא, משום דבשביל הקרבנות - מתקיימין שמים וארץ.