Guittin 84a — le Talmud en français

מסתברא, בין לרבי אליעזר

ו

בין לרבנן,

הגט כשר, ד

כיון דפסקה

ממנו להיום,

פסקה

ממנו לגמרי .

תנו רבנן

:

האומר לאשתו:

הרי זה גיטך על מנת שתנשאי לפלוני. הרי זו לא תנשא, ואם נשאת לא תצא.

שואלת הגמרא -

מאי קאמר?

מה כוונת הברייתא שלא תנשא? האם הכוונה שלא תנשא לאותו פלוני, או שלא תנשא לכל אדם.

אמר רב נחמן

-

הכי קאמר

כך היא כוונת הברייתא:

אף על פי שהתנה עמה שתנשא לאותו פלוני, מכל מקום

הרי זו לא תנשא לו,

וטעמא,

שמא יאמרו: נשיהן נותנין במתנה!

יראה הדבר כאילו הוא מחייב אותה להנשא לאותו פלוני, ואין לך לעז גדול מזה.

ו

לכן,

אם נשאת לאחר, לא תצא,

כדי שלא יהיה חיזוק לתנאי של המגרש.

שואלת הגמרא -

הרי מעיקר הדין, כיון שהתנה עמה שאינו מגרשה אלא אם תנשא לפלוני, אם כן אין הגט חל עד שתנשא לאותו פלוני, וכיון שאסרנו אותה להנשא לאותו פלוני הרי לא מתקיים התנאי, והגט בטל למפרע, ואסור לה להינשא, ומדוע אם נשאת לא תצא?

ו

כי

משום

ה

גזרה

שמא יאמרו שהוא נותן את אשתו במתנה,

לא מפקינן מיניה,

לא נוציא אותה מבעלה השני,

ושרינן אשת איש לעלמא,

ונתיר אשת איש להנשא לשוק.

אלא, אמר רב נחמן, הכי קאמר,

כך כוונת הברייתא אם אמר לאשתו הרי את מגורשת על מנת שתנשאי לפלוני,

הרי זו לא תנשא ל

אות

ו

פלוני,

שמא יאמרו נשיהם נותנין במתנה. ואם

בכל זאת

נשאת ל

אות

ו פלוני,

בדיעבד,

לא תצא, דמשום גזרה

דרבנן

לא מפקינן

לא מוציאין אשה מבעלה.

אמר ליה רבא

לרב נחמן: מדבריך משמע שרק

ל

אות

ו

פלוני

הוא דלא תנשא, הא לאחר תנשא,

שהרי לא אסר עליה להינשא לכל העולם חוץ מלאותו פלוני, אלא התנה עמה שתינשא גם לאותו פלוני, אבל היא יכולה בינתיים להינשא לאדם אחר.

והא בעי קיומי לתנאה!

אבל הרי סוף סוף היא מחוייבת לקיים את התנאי להנשא לאותו פלוני, ומדוע היא מותרת להנשא לאדם אחר, הרי יש לחשוש שהיא לא תקיים את התנאי.

וכי תימא,

ואם תרצה לומר, ד

אפשר דמינסבא היום,

שתנשא היום לאדם אחר

ומיגרשה למחר,

ולמחר הוא יגרשנה, ותינשא לאותו פלוני שבעלה התנה עמה שתנשא לו,

ומקיימא לתנאה.

ולכן אנו מתירים לה להנשא היום לאדם אחר, ולא חוששין שהיא לא תקיים התנאי -

ולהך דפליגת עליה דרב יהודה קמדמית ליה,

ואת הסברא הזו, שאין חוששין שלא יתקיים התנאי, אתה מדמה למה שנחלקת עם רב יהודה -

דאתמר

במסכת נדרים -

האומר

קונם עיני בשינה,

שאסר על עצמו בנדר לישון

היום,

אבל התנה שנדרו יחול רק בתנאי

אם אישן למחר,

ונמצא שאין השינה של היום אסורה עליו אלא אם כן יישן למחרת, אבל אם לא יישן ביום השני, אין שינת היום אסורה עליו.

אמר רב יהודה,

אף על פי שאם לא יישן למחר אינו עובר על נדרו, בכל זאת

אל יישן היום,

לפי שיש לו לחשוש

שמא יישן

גם

למחר,

ונמצא שעובר למפרע על נדרו במה שישן ביום הראשון.

ורב נחמן אמר, יישן היום.

הוא רשאי לישון היום,

ואין חוששין שמא יישן למחר,

מפני שאם ישן היום, בודאי יזהר שלא לישון למחרת, כדי שלא יעבור למפרע על איסור לא יחל דברו.

ולכן גם באופן שהתנה עמה שתנשא לפלוני, סובר רב נחמן שמותרת להנשא לאחר, ולא חוששים שהיא לא תקיים את התנאי, אלא תקיימנו לאחר גירושיה.

ופריך:

הכי השתא!?

הרי אין דמיון בין המקרים?

התם,

כשאומר קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר, הרי

בדידיה קיימא,

קיום התנאי תלוי בו.

דאי בעי,

שהרי אם הוא רוצה,

מבריז נפשיה,

יכול לנקוב לעצמו

בסילואתא

קוצים,

ולא נאים

ולא ישן למחר. ולכן אין אנו חוששים שהוא לא יקיים את התנאי -

אבל

הכא,

באומר על מנת שתינשאי לפלוני, וכי

בדידה קיימא לאיגרושי?

וכי בידה להתגרש מבעלה ולחזור ולהינשא לאותו פלוני, הרי אין זה בידה, ואם כן, עדיין יש לחשוש שלא תוכל לקיים את התנאי, ותהא אשת איש למפרע .

אלא, אמר רבא

-

כך כוונת הברייתא: אם אמר לה הרי זה גיטך על מנת שתנשאי לפלוני,

הרי זו לא תנשא לא ל

אות

ו

פלוני,

ולא לאחר

-

ל

אות

ו

פלוני

לא תנשא,

משום

שמא יאמרו נשותיהם נותנין במתנה.

ו

ל

אדם

אחר לא תנשא, דבעיא קיומיה לתנאה,

משום שאין הגט חל עד שתקיים את התנאי ותנשא לאותו פלוני.

ואם

בכל זאת היא

נשאת ל

אות

ו

פלוני, אף שגזרו עליה שלא תינשא לו, מכל מקום, בדיעבד,

לא תצא, דמשום גזרה

דרבנן

לא מפקינן

אין מוציאין אשה מבעלה.

אבל אם היא נשאת

לאחר,

אפילו בדיעבד,

תצא. דבעיא לקיומיה לתנאה,

שהרי כל זמן שלא קיימה את התנאי, לא חל הגט, והרי היא אשת איש.

תניא כוותיה דרבא.

וכן שנינו בברייתא כדברי רבא -

הרי זו לא תנשא, לא ל

אות

ו

פלוני

ולא לאחר. ואם נשאת לו,

לאותו פלוני,

לא תצא.

אבל אם נשאת

לאחר, תצא

.

תנו רבנן

-

המגרש את אשתו, ואמר לה:

הרי זה גיטך, על מנת שתעלי לרקיע

, או שאמר לה,

על

מנת שתרדי לתהום,

או שאמר לה

על מנת שתבלעי קנה של ד' אמות,

או שאמר לה

על מנת שתביאי לי קנה בן ק' אמה,

או שאמר לה

על מנת שתעברי את הים הגדול ברגליך, אינו גט.

כיון שברור לנו בכל האופנים האלו שהיא לא תוכל לקיים את התנאי, ולכן אינו גט .

רבי יהודה בן תימא אומר

-

גט

כזה,

שהתנה עמה בדברים שאי אפשר לקיימם,

גט

כשר הוא

,

ומדוע?

משום ש

כלל אמר רבי יהודה בן תימא

-

כל

מי שהתנה

תנאי

שידוע לנו

שאי אפשר לו לקיימו בסופו, ו

בכל זאת הוא

התנה עליו מתחילתו,

אנו תולין ש

אינו

מתכוין להתנות שאם לא תעשה כן גיטה בטל, אלא כוונתו שגם אם לא תקיים את התנאי הגט כשר. ומה שאמר לה כן אינו

אלא כמפליגה בדברים,

רצונו לצער אותה בדברי הבאי.

ו

לכן, אף שלא נתקיים התנאי, זה גט

כשר

.

אמר רב נחמן אמר רב: הלכה כרבי יהודה בן תימא,

שהמתנה תנאי שאי אפשר לקיימו, אינו תנאי, ולכן זה גט כשר.

אמר רב נחמן בר יצחק

-

מתניתין נמי דיקא.

אף מהמשנה במסכת בבא מציעא, מדוייק כדעת רבי יהודה בן תימא -

דקתני

-

כל

תנאי

שאפשר לו לקיימו בסופו, והתנה עליו בתחילתו, תנאו קיים.

ומשמע, דוקא באופן שאפשר לקיים את התנאי, התנאי קיים,

הא,

אבל אם

אי אפשר

לקיים את התנאי,

תנאו בטל

והמעשה קיים.

שמע מינה

שהלכה כרבי יהודה בן תימא.

איבעיא להו

:

האומר לאשתו

הרי זה גיטיך על מנת שתאכלי בשר חזיר, מהו?

האם זה נחשב כתנאי שאי אפשר לקיימו, או לא.

אמר אביי: היא, היא!

הרי זה דומה לאומר הרי זה גיטך על מנת שתעלי לרקיע, שנתבאר שהתנאי בטל והגט כשר, והוא הדין באופן שהתנה עמה שתאכל בשר חזיר, זה תנאי שאי אפשר לקיימו, והתנאי בטל והגט כשר.

רבא אמר

: המתנה על מנת שתאכלי בשר חזיר, אינו גט עד שתקיים את התנאי ותאכל בשר חזיר, ואינו דומה למתנה עמה על מנת שתעלי לרקיע, כיון ששם זה דבר שאי אפשר לקיימו במציאות, ומשום כך סובר רבי יהודה בן תימא שהתנאי בטל והמעשה קיים. אבל באופן שהתנה עמה שתאכל בשר חזיר, הרי

אפשר דאכלה, ולקיא.

היא יכולה לאכול את הבשר חזיר, ותלקה על האכילה. וכיון שמצד המציאות אפשר לקיים את התנאי, אלא שאיסור אכילת חזיר מעכב עליה מלאכול, זה נחשב כתנאי שאפשר לקיימו, ואינו גט עד שתקיים את התנאי.

ואם כן יוצא - ש

ל

דעת

אביי,

מה שרבי יהודה בן תימא אמר את דבריו בלשון

כלל,

ומשמע שבא לרבות עוד מקרים, זה בא

לאתויי,

שגם באופן שאמר לה על מנת שתאכלי

בשר חזיר,

זה נחשב כתנאי שאי אפשר לקיימו, והתנאי בטל והמעשה קיים.

ו

ל

דעת

רבא,

מה שרבי יהודה בן תימא אמר '

כזה

גט', ומשמע שדוקא זה ולא אחר, זה בא

למעוטי

באופן שאמר לה על מנת שתאכלי

בשר חזיר,

אף שאם היא תאכל את הבשר חזיר היא תתחייב במלקות, מכל מקום כיון שבמציאות היא יכולה לאכול, אינו גט עד שתקיים את התנאי.

מי תיבי

:

המגרש את אשתו, ואמר לה

הרי זה גיטך על מנת שתבעלי לפלוני,

אם

נתקיים התנאי,

ונבעלה לפלוני

הרי זה גט

,

ואם לאו אינו גט

-

ואם אמר לאשתו הרי את מגורשת

על מנת שלא תבעלי לאבא

שלי,

ו

כן לא תבעלי

לאביך

הרי זה גט, ו

אין חוששין שמא נבעלה להן

באיסור - ומדייקת הגמרא מהברייתא:

ואילו

באופן שאמר לה הרי את מגורשת

על מנת שתבעלי לאבא

שלי, ותעברי על איסור ערות כלתו,

ו

כן האומר על מנת שתיבעלי

לאביך,

ותעברי על איסור ערות בתו,

לא קתני

בברייתא שאינה מגורשת עד שיתקיים התנאי, אלא אדרבה, באופן זה היא מגורשת על אף שלא תקיים את התנאי -

בשלמא

לאביי ניחא,

דמשום כך האומר על מנת שתיבעלי לאבא ולאביך הגט כשר, כיון שאינה יכולה לקיים את התנאי מחמת איסור ערוה, וזה נחשב כתנאי שאי אפשר לקיימו, ולכן אפילו אם לא יתקיים התנאי הגט כשר -

אבל

לרבא,

הסובר שהמתנה תנאי שאי אפשר לקיימו מחמת שיש איסור תורה בקיום התנאי, אינו נחשב כתנאי שאי אפשר לקיימו, ואף לרבי יהודה בן תימא לא חל הגט עד שתקיים את התנאי,

קשיא

מדוע הברייתא לא כתבה שבאופן שאמר לה על מנת שתבעלי לאבא ולאביך אינה מגורשת עד שתקיים את התנאי.

מתרצת הגמרא:

אמר לך רבא

:

בשלמא

באופן שהתנה עמה שתאכל

בשר חזיר,

הרי

אפשר דאכלה, ולקיא.

יתכן שתאכל, ותלקה, ואז יתקיים התנאי.

וכן באופן שהתנה עמה על מנת שתיבעלי ל

פלוני, נמי

יכול להתקיים התנאי. שהרי

אפשר דמשחדא ביה בממונא,

שהיא יכולה לשחד אותו בממון שיבא עליה -

אלא אבא ואביך,

באופן שהתנה עמה על מנת שתיבעלי לאבא ולאביך, וכי

בדידה קיימא

בידה לקיים את התנאי? הרי

נהי דאיהי עבדא איסורא,

אפילו אם היא מסכימה להיבעל באיסור בשביל קיום התנאי, אבל

אבא ואביך, מי עבדי איסור!?

הרי אביו או אביה לא יסכימו לעבור על איסור ערוה של כלתו או בתו, וכיון שלא יכול להתקיים התנאי, אין הוא חל, והגט כשר.

ואם כן יוצא לנו - ש

לרבא

ה

כלל

של רבי יהודה בן תימא בא

לאתויי,

לרבות שגם באופן שהתנה עמה על מנת שתיבעלי ל

אבא ו

ל

אביך

זה נחשב לתנאי שאי אפשר לקיימו, והתנאי בטל, והמעשה קיים -

ומה שרבי יהודה אמר ש'

כזה

גט', כוונתו

למעוטי,

למעט, שרק באופן שאמר לה על מנת שתעלי לרקיע זה נחשב לתנאי שאי אפשר לקיימו, אבל באופן שאמר לה על מנת שתאכלי

בשר חזיר,

כיון שבמציאות היא יכולה לקיים את התנאי, אינו גט עד שתאכל בשר חזיר.