Guittin 31a — le Talmud en français

בשתי תרומות הכתוב מדבר: אחת תרומה גדולה

["כדגן מן הגורן וכמלאה מן היקב"],

ואחת תרומת מעשר

["ונחשב לכם תרומתכם"]; והקישם הכתוב זה לזה, כדי ללמד:

כשם שתרומה גדולה

: א.

ניטלת באומד

[ללא חישוב מדויק], כלומר: אחד מחמשים שאמרו חכמים להפריש תרומה, הרי היא ניטלת במאומד, היות ואם טעה בחשבון אין כאן איסור מן התורה, שהרי אפילו חיטה אחת פוטרת את הכרי מן התורה.

ב.

ו

ניטלת

במחשבה

, שאם רצה נותן עיניו בצד זה ועושהו תרומה, ואוכל בצד אחר, ומשום שנאמר "ונחשב".

כך תרומת מעשר ניטלת באומד ובמחשבה

.

ג.

וכשם שיש לו רשות לבעל הבית לתרום תרומה גדולה, כך יש לו רשות לבעל הבית לתרום תרומת מעשר

.

מתניתין:

המניח פירות

טבלים בביתו, כדי

להיות מפריש עליהן

[על סמך פירות אלו]

תרומה ומעשרות

, כלומר: סומך הוא על הפירות שיש לו בביתו, כדי לאכול טבלים אחרים שיש לו, ואומר: הרי תרומתן או מעשרותיהן של טבלים אלו בפירות שהקציתי בביתי לכך, וכך עושה הוא תמיד.

וכן המניח

מעות להיות מפריש עליהן מעשר שני

ולחללו על אותן מעות.

הרי זה

מפריש עליהן בחזקת שהן קיימין

, ולא אבדו.

ו

אם

הלך לבודקן ומצאן ש

אבדו

:

הרי זה חושש

למפרע

מעת לעת

שמא כבר אבדו, ואם עדיין לא אכל את הטבלים או את המעשר שני צריך להפריש מהם או לחללם; ובגמרא נחלקו בפירוש "מעת לעת".

דברי רבי אלעזר בן שמוע

.

רבי יהודה אומר

:

בשלשה פרקים

[זמנים]

בודקין את היין

שהניחו כדי להיות מפריש עליו - אם החמיץ, ושוב אין ראוי לתרום ממנו על יין, שאין תורמין מן החומץ על יין, ומשום שבזמנים אלו דרכו של היין להתקלקל. א.

בקידום

של מוצאי החג

, כשמנשבת רוח קדים [מזרחית] במוצאי סוכות.

ב.

ובהוצאת

סמדר

, כשהגפן מוציאה סמדר, והוא אחרי שתם הפרח, והענבים נראים באשכול כסדרן.

ג.

ובשעת כניסת מים לבוסר

, כאשר מתחילים הענבים שבגפן לקבל לחלוחית.

גמרא:

שנינו במשנה: אם אבדו הרי זה חושש מעת לעת:

ומפרשינן:

מאי מעת לעת?

רבי יוחנן אמר

: הרי זה חושש למפרע

מעת לעת

[כד שעות]

של

ה

בדיקה

בה מצא שהן אבודין, כלומר: חושש הוא למה שעשה על סמך הפירות והמעות כד שעות למפרע בלבד; ואינו חושש למה שעשה לפני זה, כי יותר מזה לא החמירו חכמים לחשוש, אלא מעמידים אנו אותם על חזקתם הראשונה שהיו קיימים.

רבי אלעזר בן אנטיגנוס אומר משום רבי אלעזר ברבי ינאי

: