Guittin 10a — le Talmud en français

ומיישבת הגמרא: אכן, גם תנא קמא סובר כשיטת רבי אלעזר, שעדי מסירה כרתי.

ומכל מקום,

איכא בינייהו

יש ביניהם מחלוקת בעניין עדים בעלי

שמות

גוים

מובהקין.

תנא קמא סובר, שאף במקרה כזה יש לחשוש שיבואו לסמוך עליהם ולמסור את הגט בפניהם. ולפיכך פסולים הם מדרבנן. ואילו רבי שמעון סובר, כיון שיהודים אינם נקראים בשמות כאלה כלל, אין גט זה נקרא מזוייף מתוכו. לפי שכולם יודעים שעדים אלה [החתומים] עובדי כוכבים הם, ולא יבואו לסמוך עליהם ללא עדי מסירה כשרים.

ושוב מקשה הגמרא:

והא

והרי - גם דין

חזרה

נזכר בברייתא, "רצה לחזור בשניהם - יחזור". ולדברי רבי מאיר, זה פסול

דאורייתא,

שהרי לאחר שביטל המשלח את שליחות השליח, אינו שלוחו, ואין כאן גירושין כלל.

והיינו פסול דאורייתא, שכן התורה אמרה "ונתן בידה", וכאן לא נתן, לא הוא ולא שלוחו.

ו

בכל זאת,

קתני?!

ומתרצת:

באמת אינו תלוי בדאורייתא ובדרבנן, כפי שאמרנו מקודם. אלא,

כי קתני

הברייתא שונה -

מילתא דאיתא

דבר [דין] שאינו -

בקידושין,

אלא רק בגיטי נשים ושחרורי עבדים כגון: אמירת "בפני נכתב ". וכן עד כותי כשר אבל

מילתא דאיתא

דבר שישנו -

בקידושין,

[ולא רק בגיטי נשים ושחרורי עבדים] כגון: "לשמה " ו"מחובר ",

לא קתני

אינה שונה.

אך מקשה גם על זה:

והא

והרי -

חזרה גופא

חזרה עצמה שנשנתה לעניין גט אשה ושטר שחרור,

איתא

ישנה גם

בקידושין

. שאם מסר שטר קידושין לשלוחו, ואחר כך רצה המשלח לחזור בו, הרי זה יכול לחזזור. לפי שאין בזכיית השליח בשטר הקידושין "זכות "לאשה, שהרי נאסרת היא בגללו להינשא לאדם אחר. ואף מזונות אינה מקבלת מהבעל על ידו, אלא משיכניסנה לחופה. ומתרצת הגמרא שבכל זאת יש הבדל ביניהם:

בשליחות בעל כורחה

של האשה, יש הבדל ביניהם.

בגירושין

איתא,

יש, שיכול הבעל לשלוח את הגט בעל כרחה.

ובקידושין ליתא

איננה.

מתניתין:

כל גט

היינו כל שטר -

שיש עליו עד

אחד [מתוך שניים] שהוא

כותי

-

פסול. חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים

, שאם אחד מן העדים החתומים על הגט או על שטר השחרור הוא כותי - כשרים הם.

מעשה שהביאו לפני רבן גמליאל לכפר עותנאי

השוכן בדרום הגליל, בגבול ארץ הכותים -

גט אשה. והיו

שני

עדיו עדי כותים

-

והכשיר

רבן גמליאל את הגט.

גמרא:

הגמרא מנסה לברר מי אמר את משנתנו.

ושואלת הגמרא:

מני מתניתין

מי הוא התנא במשנתנו?

לא תנא קמא

, המכשיר כותים לגמרי [בברייתא להלן].

ולא רבי אלעזר

הפוסלם לגמרי.

ולא רבן שמעון בן גמליאל,

המחלק בין מצוות שהחזיקו בהן כותים למצוות שלא החזיקו.

דתניא: מצת כותי,

[שנאפתה על ידי כותי],

מותרת

לאכילה בפסח, ואין חוששין שמא החמיצה,

ואדם יוצא בה ידי חובתו

בלילה הראשון

בפסח

[זוהי דעת תנא קמא].

רבי אלעזר אוסר

מצה זו באכילה בפסח,

לפי שאין

הכותים

בקיאין בדקדוקי מצוות

, ושמא לא שמרוה כראוי והחמיצה. ועוד, שיש לחושדם שמא החמיצוה בידיים.

רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל מצוה

שהחזיקו בה כותים, הרבה מדקדקין בה יותר מישראל.

מני

מי הוא התנא ששנה את משנתנו?

אי

אם נאמר שזהו -

תנא קמא

, אם כן יש להכשיר

אפילו שאר שטרות נמי

, שכן לדעתו כותים אינם חשודים לשקר.

אי רבי אלעזר,

אם כן

אפילו גט אשה

, החתום על ידי כותים,

נמי לא

גם אין להכשירו, שהרי לדעתו אינם בקיאין בדקדוקי מצוות. ועוד שחשודין הם לשקר.

ואי רבן שמעון בן גמליאל,

הרי לשיטתו זה תלוי אם החזיקו הכותים בהלכות גיטין ושטרות, או לא.

אי דאחזוק

אם החזיקו - אם כן יש להכשיר,

אפילו שאר שטרות נמי

, ולא רק גיטי נשים ושחרורי עבדים.

אי דלא אחזוק

אם לא החזיקו בהלכות אלו, אם כן

אפילו בגט אשה נמי לא

יכשירום לחתום.

וכי תימא

ואם תאמר - שמשנה זו לשיטת

רבן שמעון בן גמליאל היא, ודאחזוק

[ומדובר כאן שהחזיקו]

בהא

בגיטין ושחרורין.

ולא אחזוק בהא

ולא החזיקו בהלכות שאר שטרות. [ולפיכך, אין לסמוך עליהם בשטרות].

אם כן יקשה:

אי הכי

אם כך -

מאי איריא חד

מדוע הוכשר [בגיטי נשים ושחרורי עבדים] רק עד אחד כותי.

אפילו תרי

אפילו שנים -

נמי

גם כן יש להכשיר?

אלמה

ומדוע -

אמר רבי אלעזר

[על משנתנו]:

לא הכשירו בו

[בגט אשה]

אלא עד אחד כותי בלבד!

ומיישבת הגמרא:

לעולם

יש להעמיד את משנתנו לדעת

רבי אלעזר

, הסובר שכותים חשודים לשקר. ומה הטעם שהוכשר עד אחד כותי בגט? מדובר במקרה מיוחד.

וכגון: דחתים ישראל

שחתם העד היהודי -

לבסוף

מתחת חתימתו של הכותי. ואנו מכשירים את הגט מתוך הנחה,