Baba Batra 34a — le Talmud en français

היכי נידיינוה דייני להאי דינא

[כיצד ידונו הדיינים דין זה, שקשה לדונו]!?

שמא תאמר ד

לישלם

, כלומר, יחזיר החוטף את הנסכא, וכדרך שהיינו אומרים אילו היו שני עדים מעידים על החטיפה?

הרי

ליכא תרי סהדי

[אין שני עדים] על החטיפה אלא עד אחד בלבד, ובמיגו שהיה יכול לטעון "לא חטפתי", יש להאמינו גם בטענת "דידי חטפי".

שמא תאמר ד

ליפטריה

, ומשום מיגו זה שהיה יכול לטעון "לא חטפתי"?

הרי

איכא חד סהדא

[יש עד אחד] המעיד על החטיפה, ואילו היה טוען "לא חטפתי" הרי היה צריך לישבע להכחישו.

שמא תאמר ד

לישתבע

החוטף, היות והעד מחייבו שבועה?

הא אמר

, הרי מודה הוא ש

מיחטף חטפה

, ואילו העד הרי מחייבו שבועה שלא חטף -

ו

אם כן הרי נמצא, דכיון

דאמר

החוטף

דחטפה, הוה ליה כגזלן

אצל שאר שבועות שאינו יכול לישבע להכחיש את העד, משום שפסול הוא לשבועה -

ואם כן כיצד נדון דין זה!?

אמר ליה רבי אבא

לרבי אמי:

הוי

חוטף זה

מחויב שבועה

בגין העד,

שאינו יכול לישבע

שהרי אינו מכחישו -

וכל המחויב שבועה שאינו יכול לישבע

, הרי זה

משלם

. ואף נידון דידן שבא עד אחד על אכילת שלש שנים, דומה הוא לענין "נסכא דרבי אבא", שהרי יש לפנינו עד אחד שהוא אכל פירות, והוא אינו יכול לישבע להכחישו כי מודה הוא באכילה, אלא שטוען "שלי אכלתי", ואם כן היה לנו לומר: מתוך שאינו יכול לישבע, משלם את הפירות שאכל.

אמר להו

אביי לרבנן שהיו מחייבים אותו להחזיר את הפירות שאכל, וכדין נסכא דרבי אבא:

מי דמי

, וכי יש לדמות אופן זה, למקרה של נסכא דרבי אבא!?

התם

גבי נסכא דרבי אבא -

סהדא לאורועי קאתי

[העד בא להרע את כוחו של החוטף], שהרי לפי עדותו חייב הוא להחזיר את הנסכא,

וכי אתי אחרינא בהדיה, מפקינן לה מיניה

, [ואילו היה בא עד נוסף המעיד כמותו, הלוא היינו מוציאים את הנסכא מידי החוטף].

ואילו

הכא

גבי עד אחד על חזקת שלש שנים - הלוא העד

לסיועי

למחזיק

קא אתי

, שהרי לפי עדותו החזיק בה זה שלש שנים ונאמן הוא בטענתו; ו

כי אתא אחרינא מוקמינן לה בידיה

, [אילו היה בא עד נוסף המעיד כעד זה, הלוא היינו מעמידים את הקרקע בידו של המחזיק].

כלומר, הניחא באופן שדיבר בו רבי אבא, הרי מכח דברי העד יש לנו לחייבו, אבל כאן, הרי אם נקבל את דברי העד אין הוא מחוייב כלל, שהרי הוא אכל שלש שני חזקה והקרקע היא שלו, ואין לדון כאן חיוב שבועה כלל.

אלא אי דמיא הא דרבי אבא

, אם רוצה אתה לידע לאיזה אופן דומה המקרה של נסכא דרבי אבא, ויהיה דינו כמותו? לאופן הבא הוא דומה:

לחד סהדא ולתרתי שני ולפירי!

כלומר, כגון שבא עד אחד והעיד על פלוני שאכל פירות שדהו של אחר שתי שנים, והאוכל טוען: אכן אכלתי, ברם את שלי אכלתי, כי קניתיה ממך - באופן זה אכן יהא האוכל חייב לשלם את פירות שתי השנים, שהרי לפי עדותו של העד הרי הוא חייב בתשלום פירות שתי השנים שאכל, ומתוך שאינו יכול לישבע משלם.