Version texte de ce daf : original et traduction
Baba Batra 110a — le Talmud en français
Baba Batra 110a du Talmud de Babylone : tsourat ha-daf avec Rachi et Tossafot, traduction et notes. À lire en ligne, gratuitement.
Texte original — Baba Batra 110a
אלא,
היה צאצא של שניהם, ו
אי אבוה דאמיה מיוסף, אמה דאמיה מיתרו, אי אבוה דאמיה מיתרו, אמה דאמיה מיוסף
. דיקא נמי דכתיב, "מבנות פוטיאל", תרתי. [שני "פיטויים", שפיטפט, ושפיטם] .
שמע מינה
כדברינו, שהיה צאצא של יתרו ויוסף.
אמר רבא, הנושא אשה צריך שיבדוק באחיה.
כיון שרוב הבנים דומים לאחי האם.
שנאמר "ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון".
והוינן בה,
ממשמע שנאמר "בת עמינדב" איני יודע שאחות נחשון היא?!
מה תלמוד לומר אחות נחשון?
מכאן, שהנושא אשה צריך שיבדוק באחיה.
וכיון שהיתה אחות נחשון, שהיה נשיא יהודה, לכך לקחה.
תנא, רוב בנים דומין לאחי האם
.
הגמרא חוזרת לבאר את פרשת יהונתן בן גרשון שהיה כהן לעבודה זרה אצל מיכה:
נאמר שם,
"ויסורו שם ויאמרו לו, מי הביאך הלום, ומה אתה עושה בזה, ומה לך פה?"
וקשה, דלכאורה שאלוהו שלש שאלות זהות ?
ומבארת הגמרא: "מי הביאך הלום",
אמרו לו, לאו ממשה קא אתית, דכתיב ביה, "אל תקרב הלום"?!
"מה אתה עושה בזה",
לאו ממשה קא אתית דכתיב ביה "מה זה בידך"?!
"מה לך פה",
לאו ממשה קא אתית דכתיב ביה "ואתה פה עמוד עמדי" תעשה כהן לעבודה זרה?!
אמר להן: כך מקובלני מבית אבי אבא, לעולם ישכיר אדם עצמו לעבודה זרה, ואל יצטרך לבריות.
והוא
[יהונתן בן גרשום]
סבר,
מותר להשכיר את עצמו
לעבודה זרה ממש.
ולא היא! אלא עבודה זרה
פירושה,
עבודה שזרה לו.
שאינה לפי כבודו. אך אין בה איסור.
כדאמר ליה רב לרב כהנא, נטוש נבילתא בשוקא ושקול אגרא, ולא תימא, גברא רבא אנא וזילא בי מילתא.
[פשוט נבלה בשוק, וטול שכר להתפרנס בו. ואל תאמר, "אדם חשוב אני, ולא נאה לי לעסוק בעבודות בזויות אלו"] .
כיון שראה דוד
שממון חביב עליו ביותר, מינהו על האוצרות.
שנאמר, "ושבואל בן גרשם בן מנשה
נגיד על האוצרות".
וכי שבואל שמו? והלא יהונתן שמו?
אמר רבי יוחנן: ששב לאל בכל לבו
.
שנינו במשנה:
"והבנים את האב
נוחלין ומנחילין".
משמע, שהבן קודם לבת בירושה .
מבארת הגמרא:
מנלן
שהבן קודם לבת בירושת אביו?
דכתיב, "איש כי ימות
ובן אין לו, והעברתם את נחלתו לבתו"
וגו'.
ומדייקת הגמרא מלשון הפסוק:
טעמא,
הטעם שאמר הכתוב שהבת יורשת, הוא משום
דאין לו בן. הא יש לו בן, בן קודם
לבת.
אמר ליה רב פפא לאביי, אימא
[אולי כונת הפסוק לומר],
אי איכא בן, לירות
[ירש]
בן, איכא בת, תירות בת.
איכא בן ובת, לא האי לירות ולא האי לירות.