Baba Batra 101a — le Talmud en français

ורחבן, ששה

טפחים, שהם אמה.

רבי שמעון אומר: עושה תוכה של מערה שש אמות

רוחב,

על שמונה

אמות אורך.

ופותח לתוכה שלשה עשר כוך, ארבעה מכאן,

בכותל הארוך שלימין הפתח,

וארבעה מכאן,

בכותל הארוך שלשמאל הפתח. כי היות שיש שם שמונה אמות, אפשר לעשות ארבעה כוכין. אמה לכל כוך, ושלש אמות לרווחים שביניהם, וחצי אמה לשני קצות הכותל.

ושלשה

כוכין

מכנגדן.

בכותל האמצעי שמול הפתח, שאורכו שש אמות. שלש אמות לכוכין, ושתי אמות לרווחים שביניהם, וחצי אמה לכל קצה.

ואחד מימין הפתח, ואחד מן השמאל,

הרי שלשה עשר כוכין. ובגמרא יתבאר היכן עשו את שני הכוכין הללו.

ועושה חצר על פי המערה.

הקבלן או הלוקח מקום לעשות לו קבר, עושה חצר, מקום פנוי למעלה לפני המערה,

שש על שש

אמות,

כמלא המטה וקובריה,

כדי שיוכלו ליכנס שם נושאי המטה עם המטה.

ופותח לתוכה,

לתוך החצר,

שתי מערות

.

אחת מכאן,

זו האמורה,

ואחת מכאן,

עוד מערה נוספת ממולה, דהיינו שתי מערות לחצר, שבכל אחת שמונה כוכין. ונושאי המטה באים עם המטה משני הצדדים הפנויים של החצר, כדי שלא יצטרכו לדרוך על מערות קבורה.

רבי שמעון אומר

: פותח לתוך החצר

ארבע

מערות

לארבע רוחותיה

של החצר, ובכל מערה שלשה עשר כוכין.

רבן שמעון בן גמליאל אומר: הכל לפי הסלע.

שאם המערה חצובה בסלע קשה, אין צורך להשאיר אמה בין כוך לכוך, ואפשר לעשות אפילו יותר משלשה עשר כוכין למערה. ואם האדמה רכה, צריך להשאיר יותר מאמה בין כוך לכוך, ולא יעשה יותר מארבעה או חמשה כוכין למערה. והוא הדין לגבי מספר המערות שבחצר, לפי חוזק הקרקע ירבה או ימעט במספר המערות.

גמרא:

והוינן בה:

הני תרי,

אותם שני הכוכים שמימין לפתח ולשמאלו, לדברי רבי שמעון,

להיכא שדי להו?

היכן הוא עושה אותם?

אי לבראי,

אם בכותל הכניסה למערה, מימין ומשמאל הפתח ממש מתחת לחצר,

הא קמיתדשי,

הרי נושאי המטה המתעכבים בחצר עם המטה, ידרכו על הקברים שמתחתם.

ותו, הא תנן

במסכת אהלות:

חצר הקבר, העומד בתוכו טהור.

ואילו לדברי רבי שמעון, העומד בחצר הקבר הוא מאהיל על הקברים שמתחתיו, ואיך הוא טהור?

ומשנינן:

אמר רבי יוסי ברבי חנינא: דעביד להו כמין נגר.

שחוצב אותם אנכית, כמו בריח של דלת, היורד מלמעלה למטה, כך הוא עושה את שני הכוכים הללו כשהם זקופים משני צידי הפתח, בגובה ארבע אמות ורוחב אמה על אמה, והמתים "עומדים" בתוכם. וכיון שהכוכים צמודים לכותל המערה, אין האנשים שמלמעלה דורכין עליהם, כי הם אינם מתקרבים כל כך עד לפתח המערה.

ומקשינן: וכי אפשר לקבור את המת במצב של עמידה?