Versión en texto de este daf: original y traducción
Shabat 56b — el Talmud en español
Shabat 56b del Talmud de Babilonia: tzurat ha-daf con Rashi y Tosafot, traducción y notas. Léelo en línea, gratis.
Texto original — Shabat 56b
כי אמר עבדך אחבשה לי החמור וארכב עליה ואלך את המלך, כי פסח
עבדך
". שמשום שפסח אני, לא אוכל ללכת ברגלי. ועד שחבשתי את חמורי, הלך לו ציבא לבדו אל המלך. ולא יכולתי לילך יחידי.
והמשיך מפיבושת ואמר:
"וירגל בעבדך אל אדוני המלך, ואדוני המלך כמלאך האלהים, ועשה הטוב בעיניך
". שהלשין ציבא עלי בפניך, שאני מורד במלך. ומשום כך נתת לו את נחלתי. ואתה המלך, כמלאך אלהים הנך, לדעת מהי האמת. לפיכך עשה כטוב בעיניך. כי בודאי לא תסטה מן האמת.
"ויאמר לו המלך: למה תדבר עוד דבריך,
והרי כבר
אמרתי
כי
אתה וציבא תחלקו את השדה
"! שכבר נתתי לו את שדך, ואיני יכול לחזור בי לגמרי . לכן תחלקו ביניכם את השדה.
"ויאמר מפיבושת אל המלך, גם את הכל יקח, אחרי אשר בא אדוני המלך בשלום אל ביתו
"!
אמר לו
מפיבושת לדוד:
אני אמרתי
כל עת בריחתך,
מתי תבא בשלום,
ואילו
אתה עושה לי כך
ומחרים את רכושי?
! לא עליך יש לי תרעומת, אלא על מי שהביאך בשלום!
[ופשוטו של מקרא הוא, ששמח אני על מה ששב המלך בשלום, יותר מאשר בנחלתי].
והיינו דכתיב
על מפיבושת,
"בן יהונתן מריב בעל
".
וכי "מריב בעל" שמו?
והלא מפיבושת שמו. אלא, מתוך שעשה מריבה עם בעליו,
עם הקב"ה,
יצתה בת קול ואמרה: נצא בר נצא!
[נץ בן נץ] כלומר, בעל ריב בן בעל ריב .
ומבארת הגמרא:
"נצא
" קראו למפיבושת, כי
הא דאמרן
, שנשא תרעומת כלפי מעלה על מה ששב דוד בשלום. ו
"בר נצא
", לפי שהיה בן בנו שאול,
דכתיב
עליו
"ויבא שאול עיר עמלק וירב בנחל
".
אמר רבי מני
: מהו "וירב בנחל"? - שרב עם שמואל
על עסקי נחל
. שכאשר ציוהו שמואל להכות את עמלק, דן שאול קל וחומר מעגלה ערופה שנערפת בנחל. ואמר: ומה על נפש אחת שנהרגה, אמרה תורה הבא עגלה ערופה בנחל - כל נפשות הללו של עמלק, על אחת כמה וכמה שיש לחוס עליהם. ואם גדולים שבעמלק חטאו, קטנים מה חטאו?
אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שאמר דוד למפיבושת "אתה וציבא תחלקו את השדה", יצתה בת קול ואמרה לו: רחבעם וירבעם יחלקו את המלוכה!
שכשם שנטלת ממפיבושת חצי שדהו שלא כהוגן ונתת לציבא עבדו, כך תקרע המלכות מזרעך, ותתחלק בין רחבעם בן שלמה בן דוד, לירבעם בן נבט .
אמר רב יהודה אמר רב: אילמלי לא קיבל דוד לשון הרע
מציבא אודות מפיבושת, והחרים את נחלתו,
לא נחלקה מלכות דוד, ולא עבדו ישראל עבודה זרה, ולא גלינו מארצנו
.
שעל ידי שנתחלקה מלכות בית דוד העמיד ירבעם מלך ישראל עגלי זהב בבית אל ובדן כדי שיעבדום בני ישראל ולא יעלו לירושלים, שהיא ממלכתו של רחבעם. ועבודה זרה שעבדו, גרמה לכך שגלינו מארצנו.
אמר רב שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר "שלמה חטא
בעבודה זרה",
אינו אלא טועה
.
שנאמר
בשלמה
"ולא היה לבבו שלם עם ה' אלהיו, כלבב דוד אביו
". ומשמע,
כלבב דוד אביו הוא דלא הוה.
אבל
מיחטא, נמי לא חטא.
והוינן בה:
אלא מה אני מקיים
איך נפרש את תחילת הפסוק
"ויהי לעת זקנת שלמה, נשיו הטו את לבבו
ללכת אחרי אלהים אחרים"!? ומשנינן:
ההיא
-
כ
מו שפירשה
רבי נתן.
דרבי נתן רמי
הקשה סתירה בפסוקים:
כתיב "ויהי לעת זקנת שלמה, נשיו הטו את לבבו
ללכת אחרי אלהים אחרים". הרי שחטא שלמה.
והכתיב
בהמשך הפסוקים "ולא היה לבבו שלם עם ה' אלהיו,
כלבב דוד אביו
", ומשמע,
כלבב דוד אביו הוא דלא הוה, הא מיחטא, נמי לא חטא.
ותירץ רבי נתן: שבאמת לא חטא.
והכי קאמר
הפסוק:
"ויהי לעת זקנת שלמה, נשיו הטו את לבבו ללכת אחרי אלהים אחרים
",
ולא
שמע בעצתן, ולא
הלך
ועבד.
ומקשינן:
והכתיב "אז יבנה שלמה במה לכמוש, שקוץ מואב
, בהר אשר על פני ירושלים, ול"מלך", שקוץ בני עמון". הרי שבנה במות לעבודה זרה. ואיך אמרת שלא חטא?
ומשנינן: כונת הפסוק היא:
שבקש
אז שלמה
לבנות
במות אלו,
ולא בנה.
ותמהינן:
אלא מעתה
, האם את הפסוק
"אז יבנה יהושע מזבח לה"
', גם תפרש
"שבקש לבנות ולא בנה
"?! והא ודאי אינו כן.
אלא דבנה
ממש. ו
הכא נמי
בשלמה, יש לפרש
דבנה
במות ממש. ואיך אמרת שלא חטא?
ומשנינן:
אלא, כדתניא: רבי יוסי אומר
: כתיב ביאשיהו מלך יהודה
"ואת הבמות אשר על פני ירושלים, אשר מימין להר המשחית
,
אשר בנה שלמה מלך ישראל לעשתרות שקוץ צידונים
, ולכמוש שקוץ מואב, ולמלכם תועבת בני עמון, טמא המלך".
אפשר בא אסא
ומלך על יהודה
ולא ביערם
לעבודות זרות אלו, ו
יהושפט
מלך
ולא ביערם
, והיו קיימות ועומדות
עד שבא יאשיהו וביערם?
והלא כל עבודות זרות שבארץ ישראל, אסא ויהושפט
כבר
ביערום
.
אלא, מקיש ראשונים
שלמה
לאחרונים
יאשיהו:
מה אחרונים
לא עשו את הביעור האמור בהם, שהרי לא יאשיהו ביערם אלא אבותיו ,
ו
בכל זאת, משום שביער יאשיהו שאר עבודות זרות שנעשו לאחר מות אסא ויהושפט,
תלה בהן
, ביאשיהו, את הביעור ונחשב
לשבח
שלו.
אף ראשונים
, שלמה
לא עשו
את "כמוש" ו"עשתרות" ו"מלך" אלא נשיו.
ותלה בהם
, בשלמה, הכתוב את עשייתן,
לגנאי!
והסיבה לכך יבואר בסמוך.
ומקשינן:
והכתיב "ויעש שלמה הרע בעיני ה'
, ולא מלא אחר ה' כדוד אביו". ואיך אמרת שלא חטא?
ומשנינן:
אלא מפני שהיה לו למחות בנשיו
שעשו עבודה זרה,
ולא מיחה
בהן,
מעלה עליו הכתוב כאילו חטא
בעצמו.
אמר רבי יהודה אמר שמואל: נוח לו לאותו צדיק
, לשלמה,
שיהא שמש לדבר אחר
, לעבודה זרה, כגון לחטוב עצים ולשאוב מים בשכר לעבודה זרה ,
ואל יכתב בו "ויעש הרע בעיני ה"
'.
אמר רב יהודה אמר שמואל: בשעה שנשא שלמה את בת פרעה
, היא
הכניסה לו אלף מיני זמר, ואמרה לו: כך עושין
ומזמרין
ל
פני
עבודה זרה פלונית, וכך עושין ל
פני
עבודה זרה פלונית
.
ולא מיחה בה
שלמה.
אמר רב יהודה אמר שמואל: בשעה שנשא
שלמה בת פרעה, ירד
המלאך
גבריאל ונעץ קנה בים ועלה בו
[סביב הקנה]
שרטון
ודבק בו. והיה מתוסף והולך חול וטיט סביבו, עד שהפך ליבשה.
ועליו נבנה
לבסוף
כרך גדול של רומי
.
במתניתא תנא: אותו היום שהכניס ירבעם בן נבט שני עגלי זהב, אחד בבית אל ואחד בדן, נבנה צריף אחד
על אותו שרטון. ומאז נתוספו עליו בתים על בתים
. וזהו איטליאה של יון
. ואיטליה היא עיר במדינת יון. וכשכבשה רומי את מלכות יון, נעשתה אף איטליה שלהם.
אמר רב שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר יאשיהו חטא, אינו אלא טועה
. ואף שנאמר עליו "אשר שב אל ה'", ומשמע שמתחילה חטא, אינו כן.
ש
הרי
נאמר "ויעש הישר בעיני ה', וילך בכל דרך דוד אביו
ולא סר ימין ושמאל".
אלא מה אני מקיים
את הפסוק שנאמר עליו
"וכמוהו לא היה לפניו מלך, אשר שב
אל ה' בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאדו, ככל תורת משה, ואחריו לא קם כמוהו", שמשמע שחטא ואחר כך שב בתשובה? -
ש
התחיל יאשיהו למלוך כשהיה בן ח'. ו
כל דיין
[דין]
שדן מבן שמונה
שנים
עד שמונה עשרה
שנה,
החזירן להן
לבעלי דינים את ממונם שהפסידו אצלו בדין.
שכשהיה יאשיהו בן י"ח שנה, מצא חלקיהו הכהן הגדול את ספר התורה בבית המקדש. ונתנו לשפן הסופר שקראו לפני יאשיהו. ואז עיין יאשיהו ודקדק בתורה ובדיניה שבכתב ושבעל פה. והבין שמא טעה בדינים שדן קודם לכן .
שמא תאמר, נטל מזה
שזכה בדין,
ונתן לזה
שהפסיד בדין? - לא כן הוא. שהרי
תלמוד לומר
: "אשר שב אל ה'
בכל מאדו
".
ו"מאד" הוא ממון [כדדרשינן, "בכל מאדך", בכל ממונך]. מכאן,
שנתן להם
ממון
משלו.
ופליגא
רבי יונתן
אדרב
.
דאמר רב: אין לך גדול בבעלי תשובה יותר מיאשיהו בדורו, ו
יותר מבעל תשובה
אחד בדורנו
.
והוינן בה:
ומני
הוא אותו בעל תשובה שבדורו של רב?
ומשנינן:
אבא
, שהיה
אבוה דרב ירמיה בר אבא.
ואמרי לה, אחא
, שהיה
אחוה דאבא
, שהיה
אבוה דרב ירמיה בר אבא.
דאמר מר: רבי אבא ואחא, אחי הוו
.
אמר רב יוסף: ועוד
בעל תשובה
אחד
יש
בדורנו
, שאין בעל תשובה יותר גדול ממנו.
ומנו?
-
עוקבן בר נחמיה
שהיה
ריש גל ותא.
והיינו "נתן דצוציתא
", שניצוצי אש נראו בו, על ידי המלאך שפשט אליו את ידו, וקיבל את תשובתו .
אמר רב יוסף: הוה יתיבנא ב
דרשה ב
פירקא. והוה
[הייתי]
קא מנמנם. וחזאי בחילמא, דקא פשט
המלאך
ידיה וקבליה
לתשובתו של של עוקבן בר נחמיה!
הדרן עלך פרק במה בהמה
--- title: "חברותא - שבת — פרק שישי - במה אשה" source: "https://www.toratemetfreeware.com/online/f02338.html#HtmpReportNum0005L5" chapteranchor: "HtmpReportNum0005L5" --- פרק שישי - במה אשה
Оригинал главы פרק שישי - במה אשה