Text version of this daf: original and translation
Eruvin 61b (סא:) — the Talmud in English
Eruvin 61b (עירובין סא:): גמרא: אמר רב יהודה אמר שמואל: שבת בעיר חריבה , שיש לה מחיצות אך אינה מיושבת - לרבנן מהלך את כולה, ו מודד חוצה לה אלפים אמה. אבל אם לא שבת בה בעצמו אלא רק הניח בה את עירובו…
Original text — Eruvin 61b (סא:)
גמרא:
אמר רב יהודה אמר שמואל: שבת בעיר חריבה
, שיש לה מחיצות אך אינה מיושבת -
לרבנן מהלך את כולה, ו
מודד
חוצה לה אלפים אמה.
אבל אם לא שבת בה בעצמו אלא רק
הניח
בה
את עירובו, בעיר חריבה
אין לו את העיר כולה כארבע אמות. ו
אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה.
רבי אלעזר אומר
: לפי חכמים:
אחד שבת
בעיר חריבה בעצמו
ואחד הניח
בה עירובו מבלי לשבות בה -
מהלך את כולה
של העיר החריבה,
וחוצה לה
מודד
אלפים אמה.
מיתיבי
לרבי אלעזר אליבא דחכמים:
אמר להן רבי עקיבא
לחכמים: וכי
אי אתם מודים לי בנותן את עירובו במערה, שאין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה?
אמרו לו: אימתי
מודים אנו לך במערה -
בזמן שאין בה דיורין
.
ומוכיחה הגמרא:
הא באין בה דיורין
במערה, ובדומה גם בעיר חריבה -
מודו ליה
חכמים לרבי עקיבא שאין מחשיבים את העיר או המערה כארבע אמות אם רק נתן שם את העירוב ולא שבת שם בעצמו.
ומוכח דלא כרבי אלעזר, הסובר שלחכמים בכל ענין נחשבת העיר החריבה כארבע אמות.
ומשנינן:
מאי
"אין בה דיורין"
ש
אינה ראויה לדירה
, לפי שנפלו מחיצותיה. אבל אם יש בה מחיצות הרי היא חשובה כארבע אמות אפילו כשהיא חריבה.
תא שמע: שבת בעיר, אפילו היא גדולה כאנטיוכיא.
במערה, אפילו היא כמערת צדקיהו מלך יהודה
-
מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה.
ודייקינן:
קתני עיר דומיא דמערה
.
מה מערה חריבה, אף עיר חריבה
.
ו
מוכח כי רק אם
שבת
בעצמו -
אין,
מהלך את כולה בתורת ארבע אמות,
אבל הניח
עירוב -
לא.
ו
מני
הא מתניתא?
אילימא רבי עקיבא
-
מאי איריא
עיר או מערה
חריבה?
והרי
אפילו ישיבה
עיר או מערה מיושבת
נמי
אינו מהלך את כולה.
אלא לאו
-
רבנן
היא.
וטעמא דשבת
-
אין, אבל הניח
-
לא!
ודחינן:
לא תימא
דקתני בברייתא
עיר דומיא דמערה
.
אלא אימא: מערה דומיא דעיר.
מה עיר ישיבה
-
אף מערה ישיבה.
ו
ברייתא זו -
רבי עקיבא היא, דאמר: אין לו
לנותן עירובו אפילו בעיר מיושבת
ממקום עירובו אלא אלפים אמה
.
ובשבת
בעצמו בעיר מיושבת
מודי
שיש לו את כל העיר כארבע אמות.
ופרכינן:
והא כמערת צדקיהו
שהיא חריבה ואינה מיושבת
קתני!?
ומשנינן: כונת התנא היא לומר עיר דומיא דמערה -
כמערת צדקיהו, ולא כמערת צדקיהו.
וכדמפרש ואזיל.
עיר
כמערת צדקיהו
שהיא
גדולה
ביותר. ובכל זאת היא נחשבת רק לארבע אמות.
ולא כמערת צדקיהו
-
דאילו התם
היא מערה
חריבה, והכא
מדובר בעיר
ישיבה
מיושבת.
מר יהודה, אשכחינהו לבני
העיר הקרויה
"מברכתא", דקא מותבי עירובייהו
בעיר הסמוכה,
בבי כנישתא
בבית הכנסת
דבי אגובר.
שהיה בית כנסת גדול, והניחו את עירובם בתוכו, בסמוך לכניסה.
אמר להו
מר יהודה:
גוו ביה
הכניסו את העירוב לעומק בית הכנסת במרחק
טפי, כי
היכי דלישתרי לכו
הילוככם למחר
טפי.
משום שסבר שצריך לחשוש לשיטת רבי עקיבא, שהמניח עירובו בכל מקום שיהיה מודד ממקום הנחת העירוב אלפיים אמה, ולא חשיב נתינת העירוב תוך מחיצות לעשות את מקומו שבתוך המחיצות כארבע אמות.
אמר ליה רבא
למר יהודה:
פלגאה
, בר מחלוקת אתה
! בעירובין
-
לית דחש להא דרבי עקיבא.
הדרן עלך פרק כיצד מעברין
--- title: "חברותא - עירובין — פרק ששי - הדר" source: "https://www.toratemetfreeware.com/online/f02339.html#HtmpReportNum0006L5" chapteranchor: "HtmpReportNum0006L5" --- פרק ששי - הדר
Оригинал главы פרק ששי - הדר
מתניתין:
א. שלמה המלך תיקן שלא להוציא מרשות היחיד של אדם אחד לרשות היחיד של אדם אחר כדי שלא יבואו להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים.
וכלל שלמה מלך באיסורו גם שלא להוציא מבית של אדם יחיד לחצר המשותפת לו ולאנשים נוספים הגרים בבתים אחרים סביב אותה חצר, עד שיערבו ביניהם עירוב חצרות. לפי שהחצר המשותפת לו ולאחרים נחשבת כרשות אחרת ביחס לביתו, המיוחד רק לו.
אם לא עירבו זה עם זה עירוב חצרות, יכולים בני החצר "לבטל" [באמירה בעלמא] את "רשותם" שבחצר לאחד מבני החצר, ואז הוא מותר להוציא מביתו לחצר, לפי שכל החצר כאילו שייכת רק לו.
במה דברים אמורים בישראלים הגרים יחד בחצר.
אבל אדם מישראל
הדר עם העכו"ם בחצר, או
שהוא דר
עם מי שאינו מודה בעירוב
חצרות, דהיינו כותי, שאינו מודה בתקנות חז"ל -
הרי זה
העכו"ם או הכותי
אוסר עליו
, על הישראל, מלהוציא מביתו לחצר.
זאת, עד שישכור הישראל מן העכו"ם את הרשות שיש לו בחצר.
ולא די בביטול שיבטל העכו"ם את רשותו כלפי הישראל. ובגמרא מפרש טעמא.
רבי אליעזר בן יעקב אומר: לעולם אינו אוסר
לא העכו"ם כשהוא לבדו עם הישראל, ולא הכותי כשהוא לבדו עם הישראל, אלא
עד שיהו
בחצר
שני ישראלים
ה
אוסרין זה על זה
מלהוציא לחצר, שגם אם באו לערב ביניהם אינם יכולים, מפני העכו"ם או הכותי הגרים עמהם בחצר. עד שישכרו מהם את רשותם בחצר.
אבל אם יש בחצר רק ישראל אחד, או שדרים בו שני ישראלים שאינם אוסרים זה על זה, ודר שם גם עכו"ם או כותי או אפילו שניהם - אין הם אוסרים על הישראל. ובגמרא מפרש טעמא.
ב. הגמרא מבארת כי חסורי מחסרא במשנתנו, והכי קתני:
הצדוקים - הרי הם כנכרים, וצריכים לשכור מהם את רשותם שבחצר, דברי תנא קמא.
אמר
חולק
רבן גמליאל
: הצדוקים, אף שהם אינם מודים בעירוב, בכל זאת אינם ככותים, אלא יכולים הם לבטל רשותם, ומותר לטלטל בלא צורך בשכירות מהם.
כי דוקא מהכותים צריכים לשכור, כיון ש"גרי אריות" הן [שנתגיירו מפני אריות שנשתלחו בהם, כדכתיב במלכים ב פרק יז. ולא היו גרים לגמרי, כדכתיב "את ד' היו יראין ואת אלהיהם היו עובדין" - רש"י ותוספות בבא קמא דף לח ב] ואינם גרים גמורים.
אבל צדוקי מזרע ישראל הוא, אלא שהוא מין, שאינו מודה בתורה שבעל פה.
וכיון דישראל הוא, יכול הוא לבטל רשותו.
ו
יש ללמוד שכן הוא הדין, מ
מעשה בצדוקי אחד, שהיה דר עמנו במבוי בירושלים
, ולא רצה לערב, אלא הסכים לבעל לנו את רשותו.
ואמר לנו אבא: מהרו והוציאו את הכלים
שלנו
למבוי
, והחזיקו ברשות של הצדוקי שבמבוי מיד כשנתקדש היום, כדי שלא יחזור בו. ולכן תמהרו להחזיק
עד שלא יוציא
הצדוקי לפניכם את כליו ויחזור ויחזיק ברשותו,
ויאסור עליכם
.
ומכאן אתה למד, שלא השכיר לנו רשותו אלא ביטול רשות גרידא, דאם לא כן, האיך יחזור ויחזיק אחר שהשכיר רשותו וקיבל עבורה דמים.
רבי יהודה אומר
: אי אפשר שאמר כן. כי מי שביטל רשותו, יכול לחזור בו אף אחר שהחזיקו האחרים בחצר או במבוי.
אלא
בלשון אחר
אמר להם:
מהרו ועשו צרכיכם
מבעוד יום
במבוי,
כיון דבשבת לא תוכלו להוציא את כליכם למבוי. ועשו זאת
עד שלא יוציא
הצדוקי כליו, כלומר: שמא יוציא הצדוקי את כליו אחר שביטל את רשותו,
ו
אז הוא
יאסור עליכם
לטלטל, לפי שיחזור להחזיק ברשותו, למרות שביטל לכם.
Translation
Mishna:
1. King Solomon instituted that one may not carry from one private domain belonging to one person into another private domain belonging to another person, so that people would not come to carry from a private domain into the public domain.
King Solomon included in his prohibition also carrying from a person's house into a shared courtyard belonging to him and to additional people who live in other houses surrounding that courtyard, until they establish a courtyard eruv among themselves. This is because the courtyard shared by him and others is considered a different domain in relation to his house, which is designated exclusively for him.
If they did not establish a courtyard eruv with one another, the residents of the courtyard may “relinquish” [by mere declaration] their “domain” in the courtyard to one of the residents of the courtyard; he may then carry from his house into the courtyard, since the entire courtyard is regarded as though it belongs exclusively to him.
When does this apply? To Israelites living together in a courtyard. But an Israelite
living with a gentile in a courtyard, or
with one who does not acknowledge the
residing
courtyard eruv, that is, a Samaritan, who does not acknowledge the enactments of the Sages,
the gentile or Samaritan
therefore
the gentile or Samaritan
forbids him, the Israelite, to carry from his house into the courtyard.
This remains the case until the Israelite rents from the gentile the domain that he possesses in the courtyard.
It is not sufficient for the gentile to relinquish his domain to the Israelite. The Gemara explains the reason.
Rabbi Eliezer ben Yaakov says: He never forbids
the gentile when he is alone with the Israelite, nor the Samaritan when he is alone with the Israelite, but only
when there are
two Israelites
in the courtyard
who
forbid one another
to carry into the courtyard, since even if they wish to establish an eruv among themselves, they cannot do so because of the gentile or Samaritan who live with them in the courtyard. This is so until they rent their domain in the courtyard from them.
But if there is only one Israelite in the courtyard, or if two Israelites live there who do not forbid one another, and a gentile or Samaritan, or even both, also live there, they do not forbid the Israelite. The Gemara explains the reason.
2. The Gemara explains that our Mishna is incomplete, and this is what it teaches:
The Sadducees are like gentiles, and it is necessary to rent from them the domain they possess in the courtyard; this is the statement of the first tanna.
Said
the disputant
Rabban Gamliel:
Although the Sadducees do not acknowledge the eruv, nevertheless they are not like Samaritans. Rather, they can relinquish their domain, and it is permitted to carry without the need to rent from them.
This is because it is specifically from Samaritans that one must rent, since they are “converts due to lions” [who converted because of lions sent against them, as it is written in II Kings, chapter 17. They were not complete converts, as it is written: “They fear the Lord, yet they worship their own gods”—Rashi and Tosafot, Bava Kamma 38b], and they are not fully Jewish converts.
But a Sadducee is of Israelite descent; he is merely a sectarian, who does not acknowledge the Oral Torah.
And since he is an Israelite, he can relinquish his domain.
And
it can be learned that this is indeed the law, from
an incident involving a certain Sadducee who lived with us in an alleyway in Jerusalem,
and he did not wish to establish an eruv, but agreed to relinquish his domain to us.
And our father said to us: Hurry and take the utensils
belonging to us
into the alleyway,
and take possession of the Sadducee's domain in the alleyway as soon as the day became sanctified, so that he would not retract. Therefore, hurry to take possession
before he carries out
his utensils in your presence and again takes possession of his domain
and forbids you
to carry.
From here you learn that he did not rent his domain to us, but merely relinquished it; for otherwise, how could he again take possession after he had rented out his domain and received payment for it?
Rabbi Yehuda says:
It is impossible that he said this. For one who relinquished his domain may retract even after the others have taken possession in the courtyard or alleyway.
Rather,
in another formulation
he said to them:
Hurry and attend to your needs
while it was still daytime
in the alleyway,
since on Shabbat you will not be able to take your utensils into the alleyway. Do this
before he carries out
his utensils, that is, lest the Sadducee carry out his utensils after relinquishing his domain,
and
then he
will forbid you
to carry, because he will resume possession of his domain, despite having relinquished it to you.