Text version of this daf: original and translation
Bava Batra 83b (פג:) — the Talmud in English
Bava Batra 83b (בבא בתרא פג:): He raised a question: Rav Ashi was uncertain: Rav Ashi: If one sold three trees within his field, and between the trees there is a cistern of collected water, what is…
Original text — Bava Batra 83b (פג:)
בעי,
הסתפק,
רב אשי
: מכר שלשה אילנות בתוך שדהו, ויש בין האילנות
בור
של מים מכונסים
מהו שתפסיק
ביניהם?
אם תימצי לומר אילן אחד על המיצר או בשל חבירו אינו מצטרף לשני אילנות בתוך שדהו אף שאין שום דבר המפסיק ביניהם, כל שכן אם יש בור ביניהם - אין הם מצטרפים.
אך אם תימצי לומר אילן על המיצר או בשל חבירו מצטרפים, שמא אף על פי כן בור יפסיק ביניהם, והרי הם כשתי שדות? ועוד הסתפק רב אשי: אם תימצי לומר בור מפסיק, אף שאין המים נראים מבחוץ, כל שכן כשיש אמת המים [תעלת מים] ביניהם - אין הם מצטרפים.
אך אם תימצי לומר בור אינו מפסיק,
אמת המים
שמימיה נראים מבחוץ
מהו שתפסיק
ביניהם?
ועוד הסתפק רב אשי: אם תימצי לומר אמת המים אינה מפסקת,
רשות הרבים,
שרחבה בין ארבע אמות עד שש עשרה אמות
מהו
שתפסיק?
ועוד הסתפק רב אשי:
ריכבא דדיקלי
[הרכבת הרבה דקלים ביחד]
מהו
שתפסיק, אם תימצי לומר: רשות הרבים אינה מפסקת?
כל ספיקות אלו לא נפשטו ונשארו ב
תיקו.
בעא מיניה הלל
מרבי: עלה ארז ביניהן,
בין האילנות,
מהו?
קא סלקא אדעתין: הארז עלה בין האילנות לאחר המכירה.
לפיכך, תמהינן: מה בכך ש
עלה
הארז ביניהם!? הרי הקרקע שלו היות והוא קנה שלשה אילנות, נמצא שהארז
ברשותא דידיה נפק,
ומאי מספקא לך!? ומסקינן:
אלא
הכי קא בעי הלל מרבי:
היה ארז ביניהן
בשעת המכירה,
מהו?
האם אילן זה מפסיק ביניהן, שהרי המוכר מכר לו אילנות אחרים ולא דובר על ארז זה, אם כן יש לומר: ארז זה אינו נכלל במכירה ומפסיק הוא בין האילנות, ולא קנה הלוקח את הקרקע שביניהם.
או שמא אין ארז זה אילן חשוב להפסיק בין שלשת האילנות שנמכרו ללוקח?
אמר ליה
רבי להלל:
קנה וקנה,
אין ספק בדבר, הארז אינו מפסיק בין האילנות, ובודאי קנה הלוקח את הקרקע עם האילנות.
ולא עוד, אלא שאף הארז נמכר ללוקח, שהרי שנינו [לעיל עמוד א]: הרי זה קנה קרקע ואת האילנות שביניהם.
ודנה הגמרא: אותם שלשה אילנות,
כיצד הן עומדים,
בכדי שנאמר: קנה את שלשתם קנה קרקע?
רב אמר: כשורה,
בשורה ישרה הם עומדים, זה אחר זה, ויש בין כל אחד לחבירו מארבע אמות עד שש עשרה.
ושמואל אמר: כחצובא,
כקנקן שיש לו שלש רגלים, הם עומדים, האחד כנגד אויר שבין שני חביריו.
ומפרשינן:
מאן
[רב]
דאמר: כשורה
הם עומדים,
כל שכן
אם עומדים הם
כחצובא,
הרי זה קנה קרקע, היות ואין הקרקע שביניהם ראויה לחרישה, ולא שיירה לעצמו.
ומאן
[שמואל]
דאמר: כחצובא
הם עומדים, דוקא קאמר, אם עומדים הם כחצובא, הרי זה קנה קרקע,
אבל
אם עומדים הם
כשורה, לא
קנה קרקע.
ומאי טעמא
דמילתא?
משום דמיזדרע בינתייהו,
יכול המוכר לחרוש שם במחרישה ולזרוע בין האילנות, אם כן קרקע זו חשובה היא אצלו ושמרה לעצמו.
מתקיף לה רב המנונא: ולמאן דאמר: כחצובא
דווקא,
מאי טעמא?
וכי אטו
משום דלא מיזדרע בינתייהו!?
אלא מעתה,
לפי טעם זה, אם
זבין ליה תלת היגי רומייתא,
אטדים [שיחים קוצניים] גדולים,
דלא מיזדרע בינתייהו,
מחמת קוציהם, שבני אדם חוששים ללכת סמוך להם, שמא ידקרו בקוציהם,
הכי נמי דיש לו
ללוקח קרקע!?
אמר ליה
: אין להשוות היגי רומייתא לשלשה אילנות ממש, כי
הנך,
היגי רומייתא,
לא חשיבי,
ואילו
הנך
שלשה אילנות בהם נאמר: קנה שלשה קנה קרקע
חשיבי
.
וטעם הדבר: לא נאמרה הלכה: קנה שלשה קנה קרקע אלא בשני תנאים: האילנות אותם מכר הם אילנות חשובים, והשטח שביניהם אינו ראוי לזריעה.
מתניתין:
משנתנו עוסקת באדם שמכר לחבירו חלק מבהמה, ודנה האם מן הסתם כוונתו היתה למכור עמו עוד חלק ממנה.
וכתב הרמב"ם [מכירה כז יא]: אל ילוז מעיניך העיקר הגדול בדברים אלו - שהוא מנהג המדינה, והשמות הידועים ביחוד לכל דבר ודבר. ובמקום שאין מנהג הולכין אחר אלו הכללות שביארו חכמים.
א.
המוכר
לחבירו את
ראש
ה של
בהמה גסה
[בקר],
לא מכר
מן הסתם
את הרגלים
עם הראש.
ב. וכן להיפך - אם
מכר
לחבירו
את
הרגלים, לא מכר
עמהם מן הסתם
את הראש
.
ג. וכן אם
מכר
לחבירו
את הקנה
[היא הריאה, ונקראת על שם הקנה שלה ],
לא מכר
מן הסתם
את הכבד
עם הקנה.
ד. וכן להפך - אם
מכר
לחבירו
את הכבד, לא מכר
מן הסתם גם
את הקנה
שלה עם הכבד.
דינים אלו נאמרו דוקא בבהמה גסה,
אבל ב
בהמה
דקה
:
א. אם
מכר את הראש
, הרי זה
מכר
מן הסתם
את הרגלים
עם הראש.
ב. ומכל מקום, אם
מכר את הרגלים
של בהמה דקה, הרי זה
לא מכר את הראש
, כי הראש דבר חשוב הוא בפני עצמו.
ג. וכן, אם
מכר את הקנה, מכר
מן הסתם
את הכבד
עמו.
ד. ומכל מקום, אם
מכר את הכבד
של בהמה דקה, מן הסתם - לא
מכר את הקנה
עמו, כי הקנה דבר חשוב בפני עצמו הוא, ואינו דין שיהא החשוב טפל למי שאינו חשוב להמכר עמו.
במה דברים אמורים: במקום שלא נהגו למכור , אבל במקום שנהגו למכור - הכל כמנהג המדינה.
עד כאן דנה המשנה מה נכלל מן הסתם במקח שאדם עושה עם חבירו, עתה דנה המשנה בדין אדם שלקח מקח מחבירו, ונמצא שהמוכר לא נתן לו את מה שסוכם ביניהם.
המאנה את חבירו במקח, בין מוכר שהונה את הלוקח ובין לוקח שהונה את המוכר, אם היתה האונאה בטיבו של המקח, יד המתאנה על העליונה, אם רצה לקיים את המקח - מקחו קיים, ואם רצה לבטל את המקח, הרי המקח בטל.
ארבע מידות
, ארבעה דינים שונים נאמרו
במוכרין
:
א.
מכר לו חטין יפות
, אדם שאמר לחבירו: חיטים יפות אני מוכר לך,
ונמצאו א
ותם חיטים שהם חיטים
רעות
.
והרי, הלוקח הוא שהתאנה והפסיד ממקח זה, ולא המוכר, לפיכך,
הלוקח יכול לחזור בו
, ולבטל את המקח, אבל המוכר אינו יכול לבטל את המקח, שהרי הלוקח לא הונה אותו.
ואף אם אחרי שעת המקח, התייקרו החיטים ונמצא שהמוכר הפסיד, אין אומרים: אף המוכר נתאנה ויכול הוא לבטל את המקח, אלא - היות ובשעת מכירה נתאנה הלוקח ולא המוכר, על כן, הלוקח יכול לחזור בו, ולא המוכר.
ב. אדם שאמר לחבירו: חיטים
רעות
אני לוקח ממך,
ונמצאו
חיטים
יפות
.
במקרה זה, המוכר הוא שהתאנה והפסיד ממקח זה, ולא הלוקח.
לפיכך, ה
מוכר יכול לחזור בו
ולבטל את המקח, אבל הלוקח אינו יכול לבטל את המקח, אף אך אחרי שעת המקח הוזלו החיטים, היות ובשעת המכירה לא נתאנה הלוקח.
ג. אמר לו: מכור לי חיטים
רעות, ו
אכן
נמצאו רעות
כמו שאמר, או שאמר לו: חיטים
יפות
אני מוכר לך,
ונמצאו יפות
כפי שאמר לו. אין כאן אונאה, לפיכך,
אין אחד מהם יכול לחזור בו
מן המקח, אף אם אחר כך הוזלו החיטים, או שנתייקרו, היות ובשעת המקח לא היתה בו אונאה.
ד. קיבל עליו המוכר למכור לו
שחמתית
[חיטים אדומות ],
ונמצאת לבנה
[חיטים לבנות], או שקיבל עליו למכור לו
לבנה, ונמצאת שחמתית
.
וכן אם קיבל עליו למכור לו
עצים של זית, ונמצאו של שקמה
, או שקיבל עליו למכור לו עצים
של שקמה ונמצאו
עצים
של זית
.
וכן אם מכר לו
יין ונמצא
שהוא
חומץ
, או
חומץ ונמצא יין
.
בשלשה אלו, שניהם נתאנו - בין המוכר ובין הלוקה, ואף שלא היתה כאן אונאה בערכם הממוני של החפצים, מכל מקום הרי נתן לו חפץ אחר ממה שהם סיכמו ביניהם, לפיכך,
שניהם יכולין לחזור בהן
ולבטל את המקח.
גמרא:
המאנה את חבירו בדמי המקח, אם היה שיעור האונאה שתות [שישית] - ידו של המתאנה על העליונה; אם רצה יכול הוא לחזור בו ולבטל את המקח, ואם רצה בידו לקיים את המקח.
אם היתה האונאה יתרה על שתות, אף המאנה יכול לחזור בו ולבטל את המקח.
אמר רב חסדא
: אדם ש
מכר לו
ללוקח, חפץ ה
שוה חמש בשש
, נמצא שהמוכר הונה את הלוקח בשתות מדמי המקח.
ו
אף אם אחר כך
הוקר
[התייקר] החפץ
ועמד על שמונה
, ונמצא שהמוכר הפסיד במקח יותר משתות, מכל מקום, אין המוכר יכול לחזור בו ולבטל את המקח.
שהרי
מי נתאנה
מתחילה, ה
לוקח
, ולא המוכר, על כן: ה
לוקח יכול לחזור בו
,
ולא
ה
מוכר
. ואף שעדיין לא נגמר המקח, שהרי היתה ביד הלוקח אפשרות לבטל את המקח בטענת אונאה, ונמצא שגם המוכר נתאנה "בשעת המקח", מכל מקום אין המוכר יכול לחזור בו.
Translation
He raised a question:
Rav Ashi was uncertain:
Rav Ashi:
If one sold three trees within his field, and between the trees there is
a cistern
of collected water,
what is the law: does it interrupt
between them?
If you say that a single tree situated on the boundary strip, or belonging to another person's property, does not join with two trees within his field, even though there is nothing at all interrupting between them, then all the more so when there is a cistern between them—they do not join.
But if you say that a tree situated on the boundary strip, or belonging to another person's property, does join with them, perhaps nevertheless a cistern interrupts between them, and they are like two separate fields? And Rav Ashi further raised a question: If you say that a cistern interrupts, even though the water is not visible from outside, then all the more so when there is a water channel [an irrigation channel] between them—they do not join.
But if you say that a cistern does not interrupt,
what is the law concerning a water channel
whose water is visible from outside—
does it interrupt
between them?
And Rav Ashi further raised a question: If you say that a water channel does not interrupt,
what is the law concerning a public domain,
which is between four and sixteen cubits wide—
does it
interrupt?
And Rav Ashi further raised a question:
what is the law concerning a cluster of date palms
[the joining together of many date palms]
does it
interrupt, if you say that a public domain does not interrupt?
All these questions were not resolved, and they remained in
teyku.
Hillel asked Rabbi
concerning a cedar that had grown between them,
between the trees,
what is the law?
It initially entered our minds that the cedar had grown between the trees after the sale.
Therefore we ask: What difference does it make that
the cedar grew
between them? The land belongs to him, since he purchased three trees; consequently, the cedar
emerged within his domain,
so why are you uncertain? And we conclude:
Rather,
this is what Hillel asked Rabbi:
If there was a cedar between them
at the time of the sale,
what is the law?
Does this tree interrupt between them, since the seller sold him other trees, and this cedar was not mentioned? If so, one may say that this cedar is not included in the sale and does interrupt between the trees, and the purchaser did not acquire the land between them.
Or perhaps this cedar is not a sufficiently significant tree to interrupt between the three trees sold to the purchaser?
He said to him
Rabbi said to Hillel:
He acquired it, and he acquired it,
there is no uncertainty in the matter: the cedar does not interrupt between the trees, and the purchaser certainly acquired the land together with the trees.
Moreover, even the cedar was sold to the purchaser, for we learned [above, on page 83a]: “He has acquired the land and the trees between them.”
The Gemara analyzes: Those three trees—
how are they positioned
so that we can say: If he acquired the three of them, he acquired the land?
Rav said: Like a row,
they stand in a straight row, one after the other, and the distance between each one and the next is from four cubits to sixteen.
And Shmuel said: Like a tripod,
they stand like a vessel with three legs, with one opposite the space between its two companions.
And we explain:
Who
[Rav]
says: Like a row,
that they stand
all the more so
if they stand
like a tripod,
he acquires the land, since the land between them is not fit for plowing, and he did not retain it for himself.
And the one
[Shmuel]
who says: Like a tripod,
that they stand, means specifically that if they stand like a tripod, he acquires the land,
but
if they stand
like a row, he does not
acquire the land.
And what is the reason
for this matter?
Because it can be plowed between them,
the seller can plow there with a plow and sow between the trees. Therefore, this land is significant to him, and he retained it for himself.
Rav Hamnuna challenged this: And according to the one who says: Like a tripod
specifically,
what is the reason?
Is it because
it cannot be plowed between them!?
If that is so,
according to this reasoning, if he
sold him three large thorn bushes,
large thorny shrubs,
which cannot be plowed between them,
because of their thorns, since people are wary of walking near them lest they be pricked by their thorns,
would the purchaser likewise have
the land!?
He said to him:
There is no comparison between large thorn bushes and actual trees, because
these,
the large thorn bushes,
are not significant,
whereas
these
three trees, concerning which it was said, “If he acquired three, he acquired the land,”
are significant.
The reason is that the halakha “If he acquired three, he acquired the land” was stated only under two conditions: The trees that he sold are significant trees,
and the area between them is not fit for sowing.
since
who was deceived
initially was the
buyer, and not the seller, therefore: the
buyer
can retract,
but not
the
seller.
And although the transaction had still not been concluded, since the buyer had the option of canceling the transaction on the grounds of overreaching, with the result that the seller too was deceived “at the time of the transaction", nevertheless, the seller cannot retract.