הוריות 9b — תלמוד אויף ייִדיש

ואם כן

קשיין

רישא וסיפא

אהדדי?!

ומתרצינן:

אמר רב הונא בריה דרב יהושע: לא קשיא.

כאן, ב

קרבן

דלות

[תורים או בני יונה] חייב בו המשיח.

כאן בדלי דלות

[עשירית האיפה], שפטור ממנה, כמו שדרשו לעיל מהכתוב בחביתי כהן גדול, "זה קרבן אהרן" שרק בחביתין מצינו שכהן משיח חייב להביא עשירית האיפה, ואין עשירית האיפה אחרת באה לו חובה.

ורבי שמעון סבר לה כרבי עקיבא בחדא, ופליג

עליו

בחדא

סבר לה כרבי עקיבא

הפוטר משיח

בדלי דלות. ופליג עליה בדלות.

כי לדעת רבי עקיבא, משיח פטור לגמרי מקרבן עולה ויורד, מפני הכלל שכל שאינו מתכפר באחת מהן אינו מתכפר בכולן. ואילו דעת רבי שמעון היא, שכהן משיח נפטר רק מדלי דלות, אך חייב בשאר דרגות הקרבן .

שנינו במשנה: לדברי רבי שמעון חייב המשיח בקרבן עולה ויורד, בשמיעת הקול ובביטוי שפתיים,

אלא שאין כהן גדול משיח חייב

להביא קרבן עולה ויורד על טומאת מקדש וקדשיו.

אמר חזקיה: מאי טעמא דרבי שמעון? דכתיב

בטומאת מקדש וקדשיו "

ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל".

ודרשינן:

מי שקרבנו שוה לקהל,

דהיינו כל יחיד שמתכפר יחד עם כל הקהל ביום הכיפורים , הוא זה שחייב במשך השנה כולה להביא קרבן עולה ויורד על טומאת המקדש וקדשיו.

יצא זה,

הכהן המשיח,

שאין קרבנו שוה לקהל,

שהקהל מתכפר ביום הכיפורים בדם השעיר, ואילו הכהן המשיח מתכפר בדם הפר.

ותמהינן:

אם כן, נשיא נמי אין קרבנו שוה לקהל,

שהרי בשאר ימות השנה מתכפר הקהל בפר העלם דבר של ציבור, ואילו הנשיא מתכפר בשעיר , ואם כן יתמעט הנשיא מקרבן עולה ויורד על טומאת מקדש וקדשיו כמו הכהן המשיח? ומתרצינן: הכלל לחיוב קרבן עולה ויורד, הוא שצריך שהמתכפר יהיה שוה לציבור

בכפרה דיום הכיפורים,

ואמנם בזה שוה הנשיא לקהל, שגם הוא מתכפר בשעיר של הציבור, ולא בפרו של הכהן הגדול.

ופרכינן:

אם כן,

שהמיעוט מלמדנו לתלות את חיוב קרבן עולה ויורד במי שהוא שוה לציבור בכפרת יום הכיפורים,

כהנים נמי

יתמעטו מקרבן עולה ויורד על טומאת מקדש וקדשיו, שהרי הכהנים

לא שוו לקהל בכפרת יום הכיפורים,

שהם מתכפרים בפרו של הכהן הגדול, ואילו כל הקהל מתכפרים בדם השעיר!?

ומתרצינן:

כהנים שוו

לקהל, נחשבים שוים לכפרת הקהל, כיון שהם מתכפרים עם הצבור בפר העלם דבר

בשאר מצוות דשנה כולה!

ותמהינן: אם כן,

משיח נמי

כיצד מתמעט,

הא

הוא

שוה

להתכפר בפר העלם דבר של ציבור כשהורה עם הציבור

בשאר מצות דשנה?

אלא, אמר רבא: אימא הכי

-

כתוב בטומאת מקדש וקדשיו "ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל", ודרשינן:

מי שחטאתו שוה ליחידים, ומאי ניהו קהל!

והיינו שרק הקהל נחשב שוה ליחידים. כי באופן שעשו כולם בשגגת מעשה ללא הוראת בי"ד, כל אחד מהקהל מתחייב בקרבן חטאת בפני עצמו, ולכן הוא מתחייב גם בקרבן עולה ויורד על טומאת מקדש וקדשיו.

אבל הכהן המשיח, אינו שוה ליחידים בקרבן חטאת, שהרי אנו חייב על שגגת מעשה אלא אם הורה לעצמו, ולפיכך הוא פטור מקרבן עולה ויורד על טומאת מקדש וקדשיו.

שנינו במשנה:

רבי אליעזר אומר, הנשיא מביא שעיר

וכו' שהיחיד חייב עליהם קרבן עולה ויורד, שכך הוא דין חטאת של נשיא.

אמר רבי יוחנן: לא אמר רבי אליעזר

שהנשיא מביא שעיר במקום שהיחיד מביא עולה ויורד,

אלא בטומאת מקדש וקדשיו,

שיש בקרבן עולה ויורד שלה דמיון לחטאת קבועה,

הואיל ונאמר בו

בענשו במזיד

כרת כב

חטאת

קבועה.

וכל עבירה שחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת, מביא עליה הנשיא שעיר, בין אם היחיד מביא עליה חטאת קבועה ובין אם מביא קרבן עולה ויורד, כי זו היא כפרת נשיא על שגגת כרת.

אבל על שמיעת קול וביטוי שפתיים שהם לאו גרידא, ואין המזיד בהם חייב כרת, גם הנשיא מביא עליהן קרבן עולה ויורד .

אמר רב פפא: הכי נמי מסתברא,

שלא חייב רבי אליעזר את הנשיא להביא שעיר בכל שלשת העבירות, אלא רק על טומאת מקדש וקדשיו.

דאי סלקא דעתך רבי אליעזר על כולהון קאמר

שהנשיא מביא שעיר, אם כן יקשה,

מכדי שעיר

ד

נשיא, ו

כן

פר

של

משיח,

הרי הוא

במקום

הקרבן שמביא

יחיד לחטאת, קאי,

ואם נאמר שלדעת רבי אליעזר הנשיא מביא את חטאתו המיוחדת בכל שלשת העבירות, אף על פי שאין בזדונם כרת כבחטאת קבועה, אם כן גם הכהן המשיח יתחייב להביא את פרו עליהן, ואם כן

ניתני נמי: משיח מביא פר בשמיעת קול וביטוי שפתיים?! אלא, מדלא קתני

שה

משיח

חייב פר על שלשתן,

שמע מינה דאטומאת מקדש וקדשיו

בלבד

קאי

רבי אליעזר לחייבו לנשיא בשעיר, משום שזדונו כרת. והטעם שלא אמר רבי אליעזר שמשיח מביא פר, כי סבר

דמשיח פטור

מלהביא פר, אפילו על טומאת מקדש וקדשיו, כיון שרבי אליעזר סובר בזה כרבי שמעון, הפוטר כהן גדול מלהביא קרבן על טומאת מקדש וקדשיו.

אמר ליה רב הונא בריה דרב נתן לרב פפא: ממאי

שרבי אליעזר מחייב שעיר רק בטומאת מקדש וקדשיו ופוטר בה משיח מפר, וכדעת רבי שמעון?

דלמא רבי אליעזר אכולהון קאי

ומחייב את הנשיא בשעיר על שלשתן, אף שאין זדונם בכרת,

ובמשיח סבר לה כרבי עקיבא, דאמר, משיח פטור בכולן,

ולכן לא הזכיר שמשיח מתחייב פר על שלשתן.

אמר ליה

רב פפא:

ורבי עקיבא

עצמו

מי פטר ליה

את המשיח

מפר

6 ,

והרי אפשר לומר שפטרו רק מקרבן עולה ויורד, אך הוא צריך להביא את פרו המיוחד לחטאתו!?

ואם כן, חוזרת הראיה ממה שלא אמר רבי אליעזר שמשיח מביא פר על שלשתן. כי גם בנשיא לא חייב שעיר בשלשתן, אלא רק על טומאת מקדש וקדשיו שזדונה בכרת. [ואילו המשיח אינו מביא עליה פר, כיון שסובר כרבי שמעון הפוטר משיח מטומאת מקדש וקדשיו].

ותו לא מידי,

ושוב לא יקשה לך דבר!

אמר רבי יוחנן: מודה רבי אליעזר

המחייב נשיא להביא שעיר על טומאת מקדש וקדשיו,

שאין

כל אדם ואפילו נשיא

מביא אשם תלוי

על טומאת מקדש וקדשיו. כי אף על פי שנאמר בה כרת כבחטאת קבועה, והנשיא מביא עליה שעיר שהוא חטאתו הקבועה, מכל מקום, כיון שהיחיד אינו מביא עליה אלא קרבן עולה ויורד, נחשבת חטאתו כאינה קבועה, ואין מביאים אשם תלוי מספק!

תנא קמיה דרב ששת: אשם תלוי בא על טומאת מקדש וקדשיו

הואיל ונאמר בו כרת כבחטאת קבועה.

אמר ליה

רב ששת:

דאמר לך, מני?

-

רבי אליעזר היא, דאמר הואיל ונאמר בו כרת כבקבועה

לפיכך

מייתי נשיא שעיר עליה!

ומקשינן: וכי אפשר לומר שרבי אליעזר אמר כך?

והאמר רבי יוחנן, מודה רבי אליעזר שאין מביא

כל אדם

אשם תלוי

על טומאת מקדש וקדשיו.

ומסקינן:

קשיא!

הדרן עלך פרק הורה כהן משיח

--- title: "חברותא - הוריות — פרק שלישי - כהן משיח" source: "https://www.toratemetfreeware.com/online/f02364.html#HtmpReportNum0002L5" chapteranchor: "HtmpReportNum0002L5" --- פרק שלישי - כהן משיח

Оригинал главы פרק שלישי - כהן משיח

מתניתין:

כהן משיח שחטא ואחר כך עבר ממשיחותו,

וכן נשיא שחטא ואחר כך עבר מגדולתו

כהן משיח מביא פר,

כאילו הוא עדיין משיח,

והנשיא מביא שעיר,

כמו שמביא בשעה שהיה נשיא.

משיח שעבר ממשיחותו ואחר כך חטא, וכן הנשיא שעבר מגדולתו ואחר כך חטא,

דינם חלוק:

כהן משיח מביא פר,

כי למרות שעבר מכהונתו דינו נשאר כמשיח. ואילו

הנשיא

לאחר שעבר מנשיאותו מביא כשבה או שעירה, כי דינו

כהדיוט.

גמרא:

והוינן בה :

השתא יש לומר,

מאחר שאמר התנא בסיפא דמתניתין, כי אפילו אם

עבר

המשיח

ממשיחותו,