רש״י אויף ראש השנה ה. (5a) — דער פירוש אָנלײַן

טעון לינה - ליל חולו של מועד:

ופנית בבקר - בי"ט לא קאמר קרא שהרי הוא יום שחיובו ליראות בעזרה:

ות"ק ורבי שמעון - דדרשי ליה האי קרא לבל תאחר דאילו ר' אלעזר בר' שמעון לא קשיא מידי דאיהו יליף בל תאחר מחג הסוכות לחודיה אייתר ליה חג המצות וחג השבועו' להקישא לתשלומין:

מנה ימים - שנא' (במדבר י״א:כ׳) עד חדש ימים:

וקדש חדש - בקרבנות מה חדש קדושו אחד ממנויו ביום ראש חדש הוא מקריבן זמן הוקבע להם אחד מן הימים שהוא נמנה על ידם:

אף עצרת - הבאת קרבנותיה באחד ממנוייה והרי היא נמנית על ידי שבועים שנאמר (ויקרא כ״ג:ט״ו) שבע שבתות תמימות תהיינה:

אימא חד יומא - דכתיב תספרו חמשים יום (שם):

ופסח בר מיקרב ברגלים הוא - דקאמר ליה תנא לעיל בבל תאחר דשלש רגלים והרי אינו יכול להקריבו אלא בי"ד בניסן:

שלמי פסח - בשלא קרב בזמנו שאבד ונתכפר באחר הוא נעשה שלמים כדנפקא לה בפסחים (דף צז:) ואותן שלמים אם אחרן ג' רגלים עובר: