רש״י אויף מנחות עג: (73b) — דער פירוש אָנלײַן

שלמי העובדי כוכבים - עובד כוכבים שנדר להביא שלמים עולות הן ואין נאכלין וה"ה דמנחתן כליל:

לבו לשמים - כוונתו הוא שיהא קרבנותיו כליל לשמים ולא שיאכלו:

כל דמקרבי עולה ליהוי - שיהא דין עולה שאין נאכלת ולא דין שלמים:

הכהן אוכלן - כשאר שלמים וקשיא לרב הונא:

הכי קאמר נתנן לישראל על מנת שיתכפר בהן ישראל - כגון שהיה ישראל מחוייב שלמים ונתנן עובד כוכבים להוציא ידי חובתו יזכה ישראל בבשר ואוכלו אבל נדר סתם שלמים ניהוי עולה:

מנחת עובדי כוכבים - ושלמים כמנחתו דנאכלין לכהנים:

והיין והלבונה - שיכול להתנדב ולהביא יין ולבונה:

מה ת"ל לעולה - דמשמע שאין מביאין אלא עולה:

פרט לנזירות - כלומר עולה סתם יכולין להביא ולא עולת נזירות שאם נדר בנזיר אין נזירות חל עליו לפי שיש בה עולה חטאת ושלמים:

ר"ע אומר אין לי שמביא אלא עולה לחוד - פרט לכל שאר קרבנות והאי דתני שלמי העובדי כוכבים עולות היינו אליבא דר"ע ומתני' דקתני מנחת עובדי כוכבים רבי יוסי הגלילי היא:

אי מהתם - מאשר יקריבו לה' לעולה:

הוה אמינא קרבן נזירות הוא דלא לייתי - חטאת עולה ושלמים אבל וכו':

קמ"ל - כי יפליא דאין נודרין כלל דאפי' נזירות לא חיילין עלייהו:

התקינו בית דין וזה אחד מהן עובד כוכבים ששילח כו' לימא רבי יוסי היא - דמרבי ביין דהיינו נסכים:

ולא ר"ע - דאמר אין לי אלא עולה ולא נסכים:

אפי' תימא ר"ע - דהאי דאמר ר"ע דאין נודרין אלא עולה עולה וכל חבירתה דהיינו נסכים אבל נסכים לחודייהו לא:

אזרח - בנסכים כתיב (במדבר ט״ו:י״ג) כל האזרח יעשה ככה:

ואין העובד כוכבים - מתנדב להביא נסכים בלא זבח:

ככה - עיכובא שיהו כל עולות טעונות נסכים:

הא אמר אפי' יין לחודיה נמי - מביא כדקתני מנין לרבות העופות והיין לחודיה דהיינו נסכים שמביא והכא תניא אין העובד כוכבים מביא נסכים:

הא אמר עולה - לחודה אין מידי אחריני לא והכא קתני דעולתו טעונה נסכים:

סמי מכאן נסכי יין - ואמר מנין לרבות העופות והלבונה ולא תיתני היין:

והיתה לכהן כמנחה - במנחת חוטא כתיב:

שתהא עבודתה כשרה בו - שאם חטא ונתחייב להביא מנחה יכול להקריבה הוא בעצמו דהכי משמע והיתה לכהן מנחת חוטא של עצמו כמנחת נדבתו שיכול להקריבה הוא בעצמו:

או אינו אלא להתיר שירי מנחת חוטא של כהנים - באכילה כמנחת ישראל:

והיתה לכהן - מקיש חובתו דהיינו מנחת כהן לנדבתו דהיינו כמנחה דמשמע כמנחת נדבתו מה נדבתו אינה נאכלת ואינה נקמצת דכתיב (ויקרא ו) כליל תהיה:

אף מנחת חובתו אינה נאכלת - ומאחר דאינה נאכלת אי אתה יכול להתיר מנחת מנחת חוטא של כהנים אלא שתהא עבודה כשרה בו:

אלא כמנחה - דמשמע כמנחת חוטא של ישראל דאילו נאמר כמנחתו הוה משתמע כדקאמרת מקיש חובתו לנדבתו (והלא לא נאמר כו'):