רש״י אויף בבא בתרא ז: (7b) — דער פירוש אָנלײַן

נהרדעי לטעמייהו - רב חמא דמן נהרדעא הוא דלא ס"ל הא דאידור בה כדדרו אבהתי ולשם כך חילקנו אזיל לטעמייהו דנהרדעי דאמר שמואל דהוא מנהרדעא:

האחין שחלקו - ונטל זה שדה לצפון וזה לדרום והיה אביו רגיל להיות לו ליכנס דרך זו לתוך זו אין יכול לומר דרך לי עליך:

ולא חלונות - לערער על סתימת אורו:

ולא סולמות - אם נטל זה בית וחצר וזה נטל עלייה אין לו לקבוע סולם בחצירו של זה לעלות לעלייתו:

ולא אמת המים - להביאה מן הנהר דרך שדהו של זה לתוך שלו:

תברא - שובר שהוא פרוע לאביהם:

ומרעי ליה - לשובר שהן עדי שקר:

מתני' כופין אותו - את בן החצר שאינו רוצה לסייע את בני החצר לבנות להן בית שער להיות שומר הפתח יושב שם בצל ומרחיק את בני רשות הרבים מלהציץ בחצר:

ודלת - לשער החצר לנועלו:

לא כל החצרות ראויות לבית שער - בגמ' מפרש איזו היא הראויה:

ויהא כאנשי העיר - לשאת עמהם בעול:

גמ' ולא אישתעי בהדיה - לפי שמפסיק בעניים הצועקין ואין קולם נשמע:

מגואי - לחצר גריעותא הוא לפי שדלת החצר נעול והעני צועק ובית שער שבפנים מפסיק הקול:

מבראי - אינו מפסיק בפניו שהרי נכנס לתוכו וכשאין לו דלת עסקינן:

פותחת דידיה מאבראי - העני פותחה ונכנס פותחת שירוד"ר בלע"ז והוא של עץ ותמיד המפתח לתוכו:

שאינה סמוכה - שמשוכה להלן מרשות הרבים:

כשהם גובים - לחומת העיר:

קבע בה מסמרות - הזהר לדון כן ולא תזוז ממנה:

קירוב בתים - בית הקרוב לחומה צריך לחומת העיר יותר מן הרחוק:

רמא דשורא אדרבנן - הטיל יציאת חומת העיר על החכמים כמו על שאר בני אדם:

חול - שהוא מועט ממעשיהם של צדיקים:

מגין על הים - והוא לו לחומה כדכתיב אשר שמתי חול גבול לים (ירמיהו ח):