רש״י אויף בבא בתרא ז. (7a) — דער פירוש אָנלײַן

איבנייה אנא - משלי:

אמר ליה - עליון לית לי דוכתא דדיירנא ביה:

לא קא מתדר לי - איני יכול לדור בביתי מפני עלייתך:

שוף אכריסך - שחה קומתך עד כריסך:

כשורי - קורות העלייה:

אבל אתנו אהדדי - כשחלקו אם תשפל עלייה יסתרוהו הבית ויבנוהו:

עד כמה - תשפיל העלייה ויכוף את העליון לסתור ולבנות:

כאותה ששנינו - בהמוכר פירות המקבל עליו מחבירו לבנות לו בית עושה רומו כחצי ארכו וחצי רחבו כבנין ההיכל שהיה ארכו ארבעים ורחבו עשרים וגבהו שלשים:

איסוריתא - חבילות קנים ארוכין:

והדר - מחזיר עצמו לכל צדדין:

סכרנא לך הכא - אסתום לך חלונותיך באבנים וטיט ואפתח לך למעלה מכותלי בגובה כתליך חלונות אחרים שיאירו בביתך:

קמרעת לאשיתאי - כשתפתח בה חלונות תנוע החומה מחמת המכה:

סתרנא לך - הכותל מראש גובהו עד שיגיע למקום החלונות שאעשה לך:

לא קיימא - שאין טיט החדש נדבק יפה בטיט הישן שיבש כבר:

דאע"ג דקא משתמש בה בציבי ותיבני - ואין הוא עצמו דר בתוכו מצי א"ל לא מצינא דאטרח להוציא העצים והתבן:

אספלידא - טרקלין יפה:

תרביצא - גינה שבצד הטרקלין שהיתה מאירה לתוכו:

בדנפשאי אנא בנינא - בשלי אני בונה ואתה אין לך עלי חזקת אורה של שלש שנים דהשתא הוא דפלגינוהו:

ד' אמות לעבודת הכרם - שהיו חורשין אותה בשוורים:

דעלו אהדדי - שנתן בעל הכרם לבעל השדה לבן דמים של עילוי הכרם הילכך כרם בעי למשקל עם עבודתו:

בשופטני עסקינן - וכי שוטה היה שנטל גינה חלקה כנגד בית בנוי ולא נטל עילוי דמים:

והשתא אידרונא - חדר אפל ואני על מנת אספלידא נתתי עילוי דמים:

שמא בעלמא - אם אספלידא שמא ואע"פ שאינו כשאר אספלידא לא בטיל שמו:

בית כור - לפי חשבון סאתים כחצר המשכן: