Text version of this daf: original and translation

Shabbat 101a (קא.) — the Talmud in English

Shabbat 101a (שבת קא.): רבי יהודה אומר : אם היתה גבוהה שפת הספינה מן הים עשרה טפחים, כי אז מותר לטלטל מן הים לתוכה ומתוכה לים. ושלא כדברי חכמים שלא חילקו בזה. ואם היתה הספינה עמוקה בתוכה עשרה טפחים…

Original text — Shabbat 101a (קא.)

רבי יהודה אומר

:

אם היתה גבוהה שפת הספינה מן הים עשרה טפחים, כי אז מותר לטלטל מן הים לתוכה ומתוכה לים. ושלא כדברי חכמים שלא חילקו בזה.

ואם היתה הספינה

עמוקה

בתוכה

עשרה

טפחים, כך שתחתית הספינה מוקפת במחיצות גבוהות עשרה טפחים,

ו

אולם

אין

שפת הספינה [בראש דופנותיה]

גבוהה עשרה

טפחים מן הים, כי היתה משוקעת במים מכובד משאה:

מטלטלין מתוכה לים, אבל לא מן הים לתוכה

, ומפרש לה ואזיל.

וממה שהתיר רבי יהודה לטלטל מתוכה לים, מוכיחה הגמרא שכחו בכרמלית לא גזרו, כי הרי לכאורה תיקשי:

מאי שנא מן הים לתוכה דלא

מטלטלין, משום

דקא מטלטלין

מ

הים שהוא

כרמלית לרשות היחיד

, כי הרי עמוקה הספינה עשרה טפחים ורחבה ארבעה על ארבעה טפחים. אם כן, הרי

מתוכה

של הספינה

לים נמי,

למה מותר לטלטל, והרי

מטלטל מרשות היחיד לכרמלית

.

אלא לאו

, הכא במאי עסקינן, שמטלטל מן הספינה לים באופן ששופך מים

אחודה

של ספינה [בשפת הספינה בראש הדפנות], והם נופלים משם לים, ש"כחו" הוא, ולא גזרו "כחו" בכרמלית.

שמע מינה: כחו בכרמלית לא גזרו

.

ומסקינן: אכן

שמע מינה!

אמר רב הונא: הני ביצאתא דמישן

[ספינות של העיר מישן], והן ספינות רחבות ארבעה טפחים ויותר, והולכות הן ומשפעות בתחתיתן עד כדי רוחב כחודו של סכין בלבד, אפילו אם יש למחיצות גובה עשרה

טפחים [שיעור מחיצה] מן המקום שמתרחבות הספינות לארבעה טפחים [כשיעור רשות היחיד], אין הן רשות היחיד, אלא כרמלית המה, ולפיכך:

אין מטלטלין בהן

אלא ב

תוך

ארבע

אמות כשאר כרמלית.

והטעם: כי אינן רשות היחיד אפילו במקום בו נתרחבו לארבעה, כי מאחר שחלק המחיצה התחתון אינו מקיף מקום ארבעה, הרי זה כמי שאין שם מחיצה, ונמצאו מחיצות הספינה למעלה - במקום שם מקיפות הן ארבעה טפחים - מחיצות תלויות, ו"מחיצה תלויה" אינה מתרת.

ולא אמרן

שהן כרמלית,

אלא שאין בפחות

משלשה

טפחים גובה מקרקעית הספינה - רוחב

ארבעה

טפחים, כלומר, מתרחבות המה לארבעה טפחים, רק בגובה שלשה טפחים או יותר מקרקעית הספינה.

אבל

אם

יש ב

גובה

פחות משלשה

טפחים - רוחב

ארבעה

טפחים, כי מתרחבות המה לרוחב ארבעה תוך שלשה טפחים מקרקעיתה,

לית לן בה

, כלומר, רשות היחיד המה, ומותר לטלטל בהן ארבע אמות, ומשום שהרי הן כמי שקרקעיתן עולה עד כאן ומחיצותיה מחיצות.

ו

כן

אי מלינהו קני ואורבני

[אם מילא את הספינות בקנים או בערבה דקה עד המקום שהן מתרחבות לארבעה טפחים],

לית לן בה

, כלומר, רשות היחיד המה, ומותר לטלטל בהן ארבע אמות.

מתקיף לה רב נחמן: ולימא

על המחיצות שמעל המקום בו נתרחבו הספינות לרוחב ארבעה טפחים

"גוד אחית מחיצתא

" [משוך והורד את מחיצת הספינה] בקו ישר עד קרקעית הים שמסביב לספינה, ושוב אין כאן מחיצה תלויה!? שהרי

מי לא תניא: רבי יוסי ברבי יהודה אומר: נעץ קנה

שגבוה עשרה טפחים ואין ברחבו ארבעה על ארבעה טפחים

ברשות הרבים, ו

אולם יש

בראשו טרסקל

שרחב ארבעה על ארבעה טפחים, אך אין לטרסקל מחיצות גבוהות עשרה טפחים,

וזרק ונח על

גביו

של טרסקל, הרי זה

חייב

, כי דין רשות היחיד לטרסקל, על אף מחיצותיו הנמוכות.

אלמא

, הרי מוכח ד

אמרינן

על מחיצותיו הקטנות של הטרסקל

"גוד אחית מחיצתא

", וכאילו יורדות הן עד רשות הרבים, ונמצא הטרסקל מוקף מחיצות מלמטה ונעשה הטרסקל רשות היחיד.

הכא נמי,

גבי ביצאתא דמישן,

נימא "גוד אחית מחיצתא

", וכאילו יש לה מחיצות עד למטה, ושוב אין זו "מחיצה תלויה"!?

מתקיף לה רב יוסף

לקושייתו של רב נחמן:

ולא שמיעא להו

להא דאמר רב יהודה אמר רב, ומטו בה משום רבי חייא

[יש שמטין בדבר להכריע ולומר, שרבי חייא אמר כן]

ותני עלה

:

וחכמים פוטרין.

הרי שהם אינם סוברים לאמר "גוד אחית מחיצתא".

אמר ליה אביי

לרב יוסף:

ואת לא תסברא

[וכי אתה אינך מודה] שלכולי עלמא אומרים "גוד אחית מחיצתא", ודוקא גבי טרסקל נחלקו חכמים!?

והתניא: עמוד ברשות הרבים

, אשר גגו

גבוה עשרה

טפחים

ורחב ארבעה

על ארבעה טפחים,

ו

אולם

אין בעיקרו

מתחת לגג העמוד רוחב

ארבעה

טפחים, כי בשיפוע הוא עשוי,

ויש בקצר

[במקום הצר]

שלו שלשה

טפחים, כלומר, אותו חלק מן העמוד שאינו רחב ארבעה טפחים גבוה שלשה טפחים מן הקרקע, כי אין העמוד מתרחב לרוחב ארבעה טפחים אלא למעלה משלשה טפחים מקרקע רשות הרבים,

וזרק, ונח על גביו

, הרי זה

חייב

.

אלמא, אמרינן

על דפנות העמוד במקום שנתרחבו לכדי ארבעה טפחים ביניהם,

"גוד אחית מחיצתא

". שהרי אם לא נאמר כן, אין נעשה ראשו של העמוד רשות היחיד, והרי אין לעמוד זה מחיצות עשרה שיש ביניהם ארבעה על ארבעה טפחים.

הכא נמי,

גבי ספינה,

נימא "גוד אחית מחיצתא

"!? מוסיף אביי ואומר לרב יוסף: ודקשיא לך מדברי חכמים הפוטרים גבי טרסקל,

מידי איריא!?

כלומר, וכי הנידון דומה לראיה!? והרי

התם,

גבי טרסקל, לא סוברים חכמים לומר "גוד אחית מחיצתא", משום ד

הויא ליה

אותה מחיצה שכאילו ירדה עד למטה,

מחיצה שהגדיים בוקעין בה,

והם מבטלים את המחיצה.

אבל

הכא,

בספינה ובעמוד צר,

הויא לה מחיצה שאין הגדיים בוקעין בה

. שאין ניכרת בים בקיעה כל שהיא, ואף בעמוד אין דרך גדיים להתחכך בעמוד ולעבור תחת השיפוע, כי השיפוע אינו אלא מעט.

אמר,

תמה

ליה רב אחא בריה דרב אחא לרב אשי: גבי ספינה נמי, הא איכא בקיעת דגים

הבוקעים במקום המחיצה שכאילו ירדה עד לקרקע. ויבטלו הדגים את המחיצה כשם שהגדיים מבטלים אותה!?

אמר

תירץ

ליה

רב אשי לרב אחא בריה דרב אחא:

בקיעת דגים לא שמיה בקיעה

, לפי שאין בקיעתן נראית.

ומנא תימרא

, ומנין אנו יודעים שבקיעת דגים אינה חשובה בקיעה?

דבעא מיניה רבי טבלא מרב: "מחיצה תלויה", מהו שתתיר בחורבה

לטלטל בה? כלומר, חורבה קירותיה הרוסים, ויש בה מחיצות תלויות שאינן מגיעות עד הקרקע. ונסתפק רבי טבלא אם מחיצות כאלו מועילות לחורבה שלא תיחשב כפרוצה לרשות הרבים ולא תיאסר בטלטול.

Translation

Thus it is evident,

that

we say

with regard to the short partitions of the basket

“extend the partition downward”, as though they descended all the way to the public domain. Consequently, the basket is surrounded by partitions below, and the basket becomes a private domain.

as though they descend all the way to the public domain. Consequently, the basket is enclosed by partitions below, and the basket becomes a private domain.

Here too,

with regard to the boats of Mishan,

let us say, “extend the partition downward,” as though they had partitions reaching all the way down, and they would no longer be a “suspended partition”!

as though it has partitions extending all the way down, and it would no longer be a “suspended partition”

Rav Yosef challenged

Rav Naḥman’s question:

Did they not hear

what Rav Yehuda said in the name of Rav, and some attribute it to Rabbi Ḥiyya

[some cite the matter in order to establish that Rabbi Ḥiyya was the one who said it]

and taught concerning it:

And the Sages exempt.

Thus, they do not hold that one says, “extend the partition downward.”

Abaye said to

Rav Yosef:

And can you not conclude

([Do you not concede] that everyone says “extend the partition downward,” and that the Sages disagree only with regard to a basket)?

And it was taught in a beraita: A pillar in the public domain whose top

is

ten

handbreadths

high and four

handbreadths by four handbreadths,

but

the pillar

does not have at its base

a width of

four

handbreadths beneath its top, because it is made with sloping sides,

and at its narrow part

[at the narrow place]

there are three

handbreadths—that is, the part of the pillar that is not four handbreadths wide is three handbreadths above the ground, since the pillar does not widen to four handbreadths until more than three handbreadths above the ground of the public domain—

and one threw an object, and it came to rest on it,

he

is liable.

Thus, we say

with regard to the sides of the pillar, where they widen to four handbreadths between them,

“extend the partition downward.”

For if this were not said, the top of the pillar would not become a private domain, since this pillar does not have partitions ten [handbreadths high] with an area of four by four handbreadths between them.

Here too,

with regard to the boat,

let us say, “extend the partition downward”!

Abaye continues and says to Rav Yosef: As for your difficulty from the words of the Sages, who exempt with regard to a basket,

is that necessarily so!?

That is, does the case under discussion resemble the proof?

There,

with regard to a basket, the Sages do not hold that one says “extend the partition downward,” because

it becomes

that partition, which is as though it descended all the way down,

a partition through which small goats can pass,

and they thereby nullify the partition.

But

here,

with regard to a boat and a narrow pillar,

it becomes a partition through which small goats cannot pass.

For no breach whatsoever is discernible in the sea, and in the case of the pillar as well, it is not the way of small goats to rub against the pillar and pass beneath the slope, since the slope is only slight.

He said,

Rav Aḥa, son of Rav Aḥa,

challenged Rav Ashi: With regard to a boat as well, there is the passage of fish

that pass through the place of the partition that is as though it descended to the ground. Should the fish not nullify the partition, just as small goats nullify it!?

He said

in reply

to him,

Rav Ashi to Rav Aḥa, son of Rav Aḥa:

The passage of fish is not considered passage,

because their passage is not visible.

And from where do you say

that the passage of fish is not considered passage?

For Rabbi Tavla asked Rav: “A suspended partition”—can it permit [carrying] in a ruin

to carry within it? That is, a ruin whose walls have been destroyed, containing suspended partitions that do not reach the ground. Rabbi Tavla was uncertain whether such partitions are effective for a ruin, so that it would not be considered open to the public domain and carrying within it would not be prohibited.

Words from this daf in the dictionary