Раши на Сота 14a (יד.) — комментарий онлайн

גסטרא - מושל כמה שאמר קומוס דוכוס ושלטון וחבירו ריהטון קורטון גסטרא (ברכות דף לב:):

ויברך אלהים את יצחק - ניחמו על אביו וברכו ברכת אבלים:

דבר הבא מן העור - של צמר הוא:

שהעור נהנה ממנו - של פשתן שאדם לובש סמוך לעורו:

תחילתו גמילות חסדים - הלביש ערומים:

ולפושעים יפגיע - בשביל פושעים הפגיע:

הערה - הריק:

מתני' היה מביא את מנחתה - הבעל כדכתיב והביא את קרבנה עליה וגו' (במדבר ה):

כפיפה מצרית - סל של נצרי דקל זרדים שגדילין סביב הדקל:

כדי ליגעה - בגמרא מפרש טעמא:

תחילתן וסופן - השתא משמע כשמביאה מביתו מביאה בכלי שרת לעזרה:

וסופה בכלי שרת - קודם קמיצה:

כל המנחות טעונות שמן ולבונה - כדכתיב ויצק עליה שמן ונתן עליה לבונה (ויקרא ב׳:א׳) ולקמיה פריך והאיכא מנחת חוטא:

וזו אינה טעונה - דכתיב בה לא יצוק עליה שמן וגו' (במדבר ה׳:ט״ו):

באות מן החטין - דכתיב סלת חטים תעשה אותם (שמות כ״ט:ב׳):

מנחת העומר באה מן שעורים - במסכת מנחות (דף סח:) ילפינן לה מקראי:

באה גרש - דכתיב גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך (ויקרא ב׳:י״ד) ובמסכת מנחות (דף סו:) אמרינן במנחת העומר הכתוב מדבר:

גרש - בשעורים מובחר שבו מנופה בי"ג נפה כעין סולת חטים:

קמח - הכל מעורב כמו שנטחן:

גמ' וכל כך למה - למה אנו טורחין ליגעה:

על עוברי רצונו - שאם זינתה עברה על רצונו של מקום ורוצה שתודה שלא תיבדק:

קסבר - האי תנא דאמר משום דחסה הוא: