Раши на Менахот 87a (פז.) — комментарий онлайн

קמחים - שקויינ"ש:

כיצד בודק - לידע אם היין יפה:

גזבר יושב וקנה בידו - ורואה כשזה מוציא היין מן נקב החבית:

זרק הגיר - שהתחיל לצאת אותו לבן שתחת היין שצף על השמרים:

הקיש - הגזבר על גבי הכד וסותם זה מיד וזה היה סימנו שלא היה רוצה לדבר כל זמן שמוציאין היין:

שנאמר תמימים יהיו לכם - ואם היו בו קמחים הוי כבעל מום:

גמ' כרוך ותני - אין מביאין הליסטיון לפי שאין מביאין לא מתוק וכו' ואם הביא פסול:

רב אשי אמר - לא תכרוך הליסטיון כשר דהויא חוליא דשמשא ולא מאיס אבל מתוק מחמת הפירי מאיס והיינו דקתני פסול:

מאן שמעת ליה דאמר לא יביא רבי - דקתני במתניתין דברי רבי והא ברייתא דקתני לא יביא [ע"כ רבי] וקתני (בהא ברייתא) אם הביא כשר והיכי מ"ל ה"נ פסול:

היינו טעמא - שאין מביא ישן דכתיב אל תרא יין כי יתאדם דלא הוה חשוב יין אלא אדום ושנה ראשונה יש בו עיקר אדמומית טפי לא ולאו משום דלכבש דמי יין:

העבודים - חפורים פעמיים:

רפיק ליה טפי ריפקא - שחפרו פעמיים:

ודרי מיא על חד תרין - שהיה יכול למוזגו במים כפליים מיין אחר דיין דעלמא דרי על חד תלתא וזהו מקבל על חד ששה והיינו על חד תרין דיין אחר:

כדיות לודיות בינוניות - כדים בינונים של לוד:

אין מניחין את הכדים שתים - זו על גב זו:

שגובהן כרחבן - שהיו רחבים מרוב שמנות כמו שגבוהים והיינו כר נרחב:

שומרים - מלאכים:

תמיד לא יחשו - מאי אמרי הנך שומרים:

ומעיקרא - קודם שחרב:

הוו אמרי כי בחר ה' בציון - אף לעתיד לבא עתידים המלאכים להיות שומרים ולומר כי בחר ה' בציון:

מתני' שתי מדות - ר"מ אומר עשרון עשרון. דשני כלים היו שם כל אחד מחזיק עשרון:

ולא היה מודד - לפר בכלי שמחזיק שלש עשרונות אלא מודד שלש פעמים בעשרון:

גמ' אחד גדוש - שלא היה בו עשרון אא"כ גודשו:

ואחד מחוק - שהמחוק היה גדול כל כך שכשהיה מחוק היה בו עשרון: