Раши на Менахот 65a (סה.) — комментарий онлайн

והיינו דתנן - במסכת שקלים:

פתחיה על הקינין - על השופר ששמו קינין שהמתנדב קן מביא מעות ונותן לתוכו די"ג שופרות היו במקדש ויש בהם שנים ששמן תורים וגוזלי עולה במסכת שקלים:

שפותח דברים ודורשן - כגון לימתי לעונתי:

בעלי קומה - שירתתו מהן בעלי דינים ולא ישקרו:

בעלי כשפים - שאם יהא הנדון מכשף והאור לא ישלוט בו יעשו הן מכשפות וימיתוהו בכל מיתה שיוכלו:

התורגמן - שלא יחליף טענותיו ויחייבוהו:

דהוה בייל לישני - בולל ומערבב הלשונות:

ודורשן - כגון עין סוכר וגגות צריפין והיינו דקרו ליה מרדכי בלשן:

מתני' כריכות - כורכין וקושרין ראשי השבלים מלא אגרוף:

וכל עיירות הסמוכות לשם מתכנסות - המולה גדולה שיבינו בייתוסין שבמוצאי יו"ט קוצרין אותן דבייתוסין לא מודו כדמפרש לקמן:

אמר להן - הקוצר לבני עיירות העומדות עליו:

בא השמש - אמרו לו הן:

מגל זה - כלומר במגל זה אקצור התבואה:

בקופה זו - אתן התבואה:

שבת זו - [כלומר] אקצור בשבת:

אמרו לו הין - ג' פעמים שואל להן כל דבר:

וכל כך - שהיה שואל למה:

מפני הבייתוסים - שאומרים אין קצירת העומר במוצאי יו"ט אלא במוצאי שבת כדמפרש בגמרא לפיכך הקוצרים מגביהין קולן כדי שישמעו בייתוסין להוציא מלבן:

גמ' דלא להתענאה בהון - אבל למספד שרי:

(במקצתן) ומקצתהון - איכא דחמירי כולי האי דאפי' למספד אסור:

איתוקם תמידא - הוקם התמיד על משפטו כדמפרש לקמיה דלא למספד:

עד סוף מועדא - פסח:

איתותב - נתיישב על דינו שבאותן ימים נצחו חכמים את הבייתוסים:

דלא להתענאה - אבל למספד שרי דלא הויא שמחה יתירה בשל עצרת כבשל תמיד משום דעצרת לא היה שום ראיה לדברי בייתוסין אבל בתמיד היתה ראיה לדבריהם ותרוייהו מפרש לקמן:

תעשה - לשון יחיד:

מאי אהדרו - להו רבנן כשנצחום:

תשמרו - לשון רבים:

כולן - כל הקרבנות:

מנין לכם - דהאי ממחרת השבת ממש הוא:

זקן אחד - בייתוסי היה:

מפטפט - בדברי ויכוחין:

י"א יום וגומר - שאם היה משה מוליך את ישראל דרך הר שעיר היו באין באחד עשר יום לקדש שהיא סמוכה לארץ ישראל: