Раши на Ктубот 30b (ל:) — комментарий онлайн

דין ד' מיתות - עונש דוגמתם:

נופל מן הגג - דומה לנסקל שדוחפין אותו מבית הסקילה לארץ דגבוה ב' קומות היה כדאמרי' בנגמר הדין (סנהדרין דף מה.):

חיה דורסתו - ארי מפילו לארץ והורגו בדריסה:

נחש מכישו - והארס שורפו:

נמסר למלכות - והן מתיזין ראשו בסייף כי כן דרך המומתין על ידיהן וזו היא מיתת סייף:

סרונכי - אסכרא והוא בגרון מלנ"ט:

מן האיש ההוא - שהוא חייב מיתת ב"ד:

ושמתי אני את פני והכרתי - למדנו שהכרת במקום מיתה וחילופה:

זר שאכל תרומה - במזיד הוא במיתה בידי שמים ולא בכרת כרת הוא וזרעו נענשין דכתיב (ויקרא כ) ערירים יהיו:

לאביי פטור - מתשלומין דנפקא ליה מאסון בידי שמים וכל אסון במשמע בין במיתה בין בכרת:

ולאביי פטור - בתמיה נהי נמי דמיתה בידי שמים פוטרת מתשלומין אבל היכא דאכיל תרומה דגזילה מי מיפטר הא כיון דאגבהה קניה וחייב בתשלומין ואפילו תישרף ומתחייב בנפשו לא הוי עד דאכיל לה:

שתחב לו חברו - דלא אגבהה ולא קניה ולא מיחייב בתשלומין אלא בבליעתו מתחייב דמי הניית מעיו ולא דמי כולה ובההיא שעתא חיוב מיתה נמי איכא:

איבעי ליה לאהדורה - וכי לא אהדרה מההיא שעתא איהו מזיק לה דראשון לאו מידי עבד ולא נתחייב לכהן כלום:

ואי דלא מצי לאהדורה אמאי חייב - מיתה אנוס הוא:

ע"י הדחק - דאי נמי אהדרה ממאסה ולא חזיא לבעלים הלכך מגזל לא גזלה אמאי קא מחייבת ליה בתשלומין אהנאת גרונו ומעיו ההיא שעתא חיוב מיתה איכא:

משקין של תרומה - ולא תדחקה לשנויה בבית הבליעה אלא מכיון שתחבה לתוך פיו אימאסא לה ולא מצית לאיחיובי משום גזילה דהא לא חזיא למידי אלא אהניית גרונו ומעיו מיחייב ומיתה ותשלומין באים כאחד: