Раши на Гитин 19a (יט.) — комментарий онлайн

כדאי הוא רבי שמעון - דמתניתין דאמר נכתב ביום ונחתם בלילה כשר:

לסמוך עליו בשעת הדחק - שהלך זה לדרכו או ניסת כבר בגט זה:

סבירא ליה - לרבי יהושע בן לוי:

וכולן משום תנאי - ואין כאן הקדמה דתנאי נינהו ואפילו לרבנן כשר:

מתני' על העלה של זית - תלושה:

ונותן לה את הפרה - בגמרא מפרש טעמא:

גמ' סמא - אורפימנ"ט:

סקרתא - צבע אדום שקורין מיניא"וף:

קומא - שרף האילן:

חרתא דאושכפי - אדרמינ"ט:

במי טריא - מי גשמים לשון מורי מי טריא מים ששורים בו פרי שהוא כעין עפצים גל"ש בלע"ז:

באבר - ששף העופרת במים ומשחירים:

בשחור - פחמין:

ובשיחור - חרתא דאושכפי:

על גבי סיקרא - שתי אותיות של סיקרא והעביר עליהם דיו בשבת:

מוחק - ע"מ לכתוב שתי אותיות בשבת חייב וזה מוחק התחתונות סיקרא וכתב העליונות דיו:

פטור - שהרי הוא בתחילה לא כתב ולא מחק:

מוחק הוא - ולא כותב שמתחילה היה כתוב הגון מעתה:

מקלקל הוא - והוה ליה כמוחק ע"מ שלא לכתוב ולמאן דמיחייב לא הוה מקלקל כל כך שהרי כתבו ניכר:

כתב עליון כתב לענין שבת - דהא אמרת לעיל חייב שתים:

וכי מפני שאנו מדמין - שאנו אומדים וסבורים ואומדין מאומד לבנו להחמיר:

נעשה מעשה - להקל אפי' לענין שבת אם בא מעשה לידינו בזמן בית המקדש לא הייתי סומך על דברי להביא חולין לעזרה:

מדמין - שושפצי"ר כמו כמדומים:

מקרעין - מסרטין:

והתני רבי חייא כתבו באבר כשר - וכיון דכתב גמור הוא הוה ליה כדיו על גבי סיקרא דקאסרינן לעיל:

באבר - לשפשף בחתיכה של אבר על הקלף ומשחירו אינו כתב:

במיא דאברא - מים ששרה בהן שחיקת אבר:

במי מילין - מים ששרה בהן עפצים שחוקים:

הא דאפיצא - הקלפים מעובדים בעפצים רושמין עליהן את העדים במי מילין דלא הוי כתב שהרי מראה הקלפים כמראה הכתב ואינו ניכר הלכך אין מי מילין על גבי מילין ומתנית' בדלא אפיצן:

ברוק - רושמין להם ברוק:

תוראה - ספסר של שוורים:

בגיטין - משום עיגונא כדלקמן דלא משכחינ' סהדי בקיאי ובתוך כך יפרש זה לים או ימות ותיזקק ליבם:

אבל בשאר שטרות - יחזיר אחר העדים בקיאים לחתום: