Zevachim 90b — o Talmud em português

מאי לאו,

במוספי

דחג

מדבר, שהשעירים שם הם קרבן חטאת, ואילו הכבשים הם עולות ונאמר שכבשים קודמין הרי מצינו עולה קודמת לחטאת וקשה מזה על משנתנו, שמבואר שבכל מקום חטאת קודמת לעולה.

ומתרצינן:

לא,

הברייתא מדברת שכולן באין

לנדבה

וגם השעירים עולות הן.

ומבארת הגמרא טעם קדימתן:

פרים קודמין לאילים שכן נתרבו

הפרים

בנסכים,

שעם הפר מביאין שלשה עשרונים ועם האיל שני עשרונים.

וכן אילים

קודמין

לכבשים

מטעם זה, שעם האילים מביאים שני עשרונים ועם הכבשים מביאין רק עשרון אחד.

כבשים

קודמין

לשעירים שכן נתרבו

הכבשים

באליה

שקריבה על גבי המזבח [באותן קרבנות שמקריבין מהם רק האימורין] בכבשים ולאו בשעירים.

תו פרכינן:

תא שמע: פר כהן משיח קודם לפר העלם דבר של צבור

[אף על פי ששניהם חטאות, שכן לומדים מפסוק].

פר העלם דבר

של

צבור קודם לפר עבודת כוכבים,

שכיון שזה חטאת וזה עולה החטאת קודמת.

פר עבודת כוכבים קודם לשעירי עבודת כוכבים.

ומקשינן:

ואף על גב דפר עבודת כוכבים עולה

הוא

ושעירי עבודת כוכבים חטאת

מכל מקום פר עבודת כוכבים קודם, הרי מצינו עולה קודמת לחטאת?

ומהדרינן ליה למקשן: עד שאתה מקשה מהסיפא של הברייתא:

ואימא

תוכיח שחטאת אמנם קודמת לעולה

מרישא,

דקתני "

פר העלם דבר של צבור קודם לפר עבודת כוכבים

כיון שחטאת קודמת לעולה

?!

ומשיב המקשן: כשהחטאת והעולה שניהם

בחד מנא,

שאין אחד מהם גדול מחבירו,

מיהא, לא קאמרינן דחטאת קדמה

כמו שמוכח מהרישא דפר העלם דבר קודם ששניהם פרים הם.

כי קאמרינן, בתרי מיני, דבתרי מיני מיהא אשכחן עולה דקדמה לחטאת

שמשום זה נאמר בסיפא שקדם פר עבודות כוכבים לשעיר עבודת כוכבים כיון שהפר גדול מהשעיר, וקשה למה שאמרנו למעלה בברייתא שאין הדבר תלוי כלל בגודלם ואפילו חטאת העוף קודם לעולת בהמה?

ומתרצינן:

אמרי במערבא משמיה דרבא בר מרי: חטאת עבודת כוכבים

נאמר

חסר

האות א', שכן "

לחטת" כתיב,

ולכן כתיב חסר, לומר שאינו כשאר חטאות הקודמות לעולה אלא כאן העולה קודמת לחטאת.

רבינא אמר

: לכך שונה הוא סדר הקרבת פר ושעיר של עבודת כוכבים משאר חטאות שבתורה, שקודמת החטאת לעולה, היות ו"

כמשפט" כתיב בהו,

בפר ושעיר של עבודת כוכבים, ללמד שכמשפט סדר המקראות כך סדר עבודתו והרי הפר נאמר קודם בפרשה לפני השעיר.

ומסקינן:

השתא דאתית להכי, אפילו תימא

שהברייתא דלעיל ש"פרים קודמין לאלים" מדברת ב

פרים דחג

, לא יהיה קשה למה כבשים שהן עולות קודמין לשעירים שהן חטאות. דהכא

נמי

, בפרשת מוספי החג, "

כמשפטם" כתיב בהו,

לומר שיקרבו כסדר האמור בפרשה וכבשים נאמרו קודם לשעירים .

איבעיא להו: חטאת העוף ועולת בהמה ומעשר

בהמה העומדים שלשתם לפני הכהן,

איזו מהן

יקריב

קודם?

אם תאמר ש

תיקדום חטאת העוף,

אי אפשר לומר כן. כי על אף שהיא קודמת לעולת בהמה, מכל מקום, הרי

איכא מעשר דקדים לה,

לעופות.

ואם תמצי לומר ש

ליקדים מעשר

אי אפשר ד

האיכא עולת בהמה דקדמה ליה

למעשר, ואם תאמר ש

תיקדום עולת בהמה

גם אי אפשר ד

האיכא חטאת העוף דקדמה לה

לעולת בהמה.

ופשטינן:

הכא,

בבבל,

תרגימו: מין זבח עדיף!

הלכך יקדים את המעשר שהוא מין זבח לחטאת העוף שאינו מין זבח ואחר כך חטאת העוף, ועולת בהמה אחר חטאת העוף שאף שגם היא מין זבח מכל מקום חטאת העוף קודמת לה מגזירת הכתוב [ואף על פי שאנו מקדימים עכשיו את המעשר לעולה, מכל מקום מעלת קדימת המעשר לחטאת העוף עדיפא ממעלת קדימת עולה למעשר].

במערבא אמרי: עיילא בה

החשיבות שיש ל

עולת בהמה

שחשובה היא מהמעשר שהעולה קדשי קדשים וכליל, והרי היא נכנסת

בחטאת העוף

הבאה עם העולה

ואגבהתה ממעשר

שתהיה חשובה גם היא יותר מהמעשר אף שאינה מין זבח כשם שחשובה וקודמת החטאת העוף לעולת בהמה אף שגם היא מין זבח, הלכך יקריב חטאת העוף ראשונה ואחר כך עולה ומעשר.

מתניתין:

כל החטאות שבתורה קודמות לאשמות,

כמו ששנינו במשנה הקודמת,

חוץ מאשם מצורע,

שהוא קודם לחטאת

, מפני שהוא בא להכשיר

את המצורע לאכילת קדשים ולכניסה למקדש על ידי נתינה מדמו על אזנו ובהונותיו של המצורע. וכיון שטהרת המצורע תלויה בו, חשוב הוא

כל האשמות שבתורה באין

כשהן

בני שתים

שנה, לפי שנאמר בהם "איל" שהוא בן שנתיים.

ובאין בכסף שקלים,

צריך שיהא האשם שוה לפחות שני שקלים,

חוץ מאשם נזיר ואשם מצורע שהן באין

כשהן

בני שנתן,

הואיל ונאמר בהם "כבש" שהוא בן שנה,

ואין באין בכסף שקלים,

אלא אין שיעור כמה יהיו שוין.

כל אותן הקרבנות הקודמין לחבריהם, כפי הסדר ששנינו במשנה הקודמת, הרי

כשם ש

הם

קודמין בהקרבתן, כך

הם

קודמין באכילתן.

שאכילת קרבן החטאת קודמת לאכילת קרבן אשם, ואשם לתודה, וכו'.

שלמים של אמש,

שהובאו אתמול לעזרה,

ושלמים של היום,

שהגיעו רק היום לעזרה ועומדין שניהם להקריב -

של אמש קודמין.

כי הואיל ובאו אתמול, אין לזלזל בהם ולהשהותן עוד מלהקריב .

ואפילו היו עומדים

שלמים של אמש וחטאת ואשם של היום,

גם כן

שלמים של אמש קודמין

מאותו הטעם שהוזכר לעיל,

דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים: חטאת

של היום [והוא הדין אשם]

קודמת

לשלמים של אמש, מפני

שהיא קדשי קדשים,

וכל המקודש מחבירו קודם לחבירו, אף שיש בכך זלזול לשלמים של אמש.

ובכולן,

בכל הקרבנות הנאכלים,

הכהנים רשאין לשנות באכילתן, לאכלן

בכל צורה שהיא, דהיינו,

צלוין, שלוקין

[מבושלין ביותר],

ומבושלין, ולתת לתוכו תבלי חולין ותבלי תרומה, דברי רבי שמעון.

רבי מאיר אומר: לא יתן לתוכו תבלי תרומה

כדי

שלא יביא התרומה לידי פסול,

שאם יבואו הקדשים לידי נותר, הרי גם התרומה תיפסל כיון שטעם הקדשים בלוע בה. ואין לגרום פסול לתרומה.

גמרא:

איבעיא להו

: קרבן שהוא

תדיר ו

קרבן שהוא

מקודש,

שעומדים שניהם להקריב, כגון דם עולת תמיד, שהוא תדיר, ודם חטאת של יחיד, שהוא מקודש יותר מעולה, כיון שדם חטאת מרצה,

איזה מהם קודם?

האם

תדיר קודם משום דתדיר, או דלמא מקודש קדים

משום

דקדיש?

ופשטינן:

תא שמע,

דתנן בריש פרקין:

תמידין קודמין למוספין.