Versão em texto deste daf: original e tradução

Shabat 119b — o Talmud em português

Shabat 119b do Talmud Babilônico: tsurat ha-daf com Rashi e Tossafot, tradução e notas. Leia online, de graça.

Texto original — Shabat 119b

רבי זירא

מהדר

מחזר

א

חרי

זוזי זוזי

זוגות זוגות

דרבנן

של תלמידי חכמים העוסקים ביניהם בדברי תורה בשבת, ו

אמר להו: במטותא

בבקשה

מינייכו

-

לא תחללוניה

לשבת בכך כשאתם מזניחים את עינוגה.

אמר רבא ואיתימא רבי יהושע בן לוי: אפילו יחיד המתפלל בערב שבת צריך לומר ויכלו

.

דאמר רב המנונא: כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכלו

-

מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית, שנאמר ויכלו, אל תקרי וַיְכֻלוּ: אלא וַיְכַלוּ,

בלשון רבים, הקדוש ברוך הוא: והאדם המכיר בכך ומספר בשבחו של הקדוש ברוך הוא ובשבח השבת .

אמר רבי אלעזר: מניין שהדיבור כמעשה

-

שנאמר

[תהלים לג]

"בדבר ה' שמים נעשו.

"

אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: כל המתפלל בערב שבת ואומר "ויכלו" שני מלאכי השרת, המלוין לו לאדם, מניחין ידיהן על

ראשו ואומרים לו

: [ישעיהו ו]

"וסר עונך

וחטאתך תכופר"

.

תניא, רבי יוסי בר יהודה אומר: שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת, מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך. ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו

.

ואם לאו, מלאך רע אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו.

אמר רבי אלעזר: לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת,

שיהיה מוכן לליל שבת,

אף על

פי שאינו צריך אלא לכזית

.

ואמר רבי חנינא: לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית

. אכילת

חמין במוצאי שבת

היא

מלוגמא,

רפואה.

אכילת

פת חמה במוצאי שבת

-

מלוגמא.

רבי אבהו הוה עבדין ליה באפוקי שבתא

היו שוחטים עבורו במוצאי שבת

עיגלא תילתא,

עגלה שילדה אותה הפרה בלידה השלישית, שבשרה משובח ביותר .

הוה אכיל מיניה כולייתא

, את הכליה.

כי גדל אבימי בריה, אמר ליה

לאביו:

למה

לך לאפסודי כולי האי

, לשחוט במוצאי שבת עגלה עבור כליתה?

נשבוק כולייתא

הרי אפשר להשאיר את הכליה מהעגלה ששוחטים

ממעלי שבתא

מערב שבת לכבוד שבת

! שבקוהו,

השאירו את הכליה מערב שבת.

ואתא אריא

בשבוע שלאחר מכן,

אכליה

לעגל .

אמר רבי יהושע בן לוי: כל העונה "אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו"

-

קורעין לו גזר דינו

.

שנאמר

[שופטים ה]

"בפרע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה'"

.

מאי טעמא "בפרע פרעות

" -

משום דברכו ה'.

רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אפילו יש בו שמץ של עבודה זרה

-

מוחלין לו, כתיב הכא בפרע פרעות. וכתיב התם

בעשיית העגל [שמות לב]

"כי פרע הוא

".

אמר ריש לקיש: כל העונה אמן בכל כחו

-

פותחין לו שערי גן עדן, שנאמר

[ישעיהו כו]

"פתחו שערים ויבא גוי צדיק שמר אמונים

".

אל תיקרי שמר אמונים אלא שאומרים אמן.

מאי

משמעות המילה

אמן?

-

אמר רבי חנינא: אל מלך נאמן

שמעיד על בוראו שהוא אל מלך נאמן.

אמר רב יהודה בריה דרב שמואל משמיה דרב: אין הדליקה מצויה אלא במקום שיש חילול שבת

.

שנאמר

[ירמיהו יז]

"ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת ולבלתי שאת משא

-

והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלים ולא תכבה

".

מאי ולא תכבה?

אמר רב נחמן בר יצחק: בשעה שאין בני אדם מצויין לכבותה

.

אמר אביי: לא חרבה ירושלים אלא בשביל

שחללו בה את השבת

.

שנאמר

[יחזקאל כב]

"ומשבתותי העלימו עיניהם

-

ואחל בתוכם

".

אמר רבי אבהו: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו קריאת שמע שחרית וערבית שנאמר

[ישעיהו ה]

"הוי משכימי בבקר, שכר ירדפו". וכתיב

[ישעיהו ה];

"והיה כנור ונבל תף וחליל ויין משתיהם

.

ואת פעל ה' לא יביטו"

לא שמו לב לייחד שמו יתברך ולא קלסוהו ביוצר אור בשחרית, והמעריב ערבים,

וכתיב

[ישעיהו ה]

"לכן גלה עמי מבלי דעת

".

אמר רב המנונא: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו בה תינוקות של בית רבן

.

שנאמר

[ירמיהו ו]

"שפך על עולל בחוץ" מה טעם שפך

חמתו בעונשים קשים -

משום דעולל בחוץ.

אמר עולא: לא חרבה ירושלים אלא מפני שלא היה להם בושת פנים זה מזה

.

שנאמר

[ירמיהו ו]

"הובישו כי תועבה עשו, גם בוש לא יבושו"

.

אמר רבי יצחק: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שהושוו קטן וגדול, שנאמר

[ישעיהו כד]

"והיה כעם ככהן". וכתיב בתריה "הבוק

תבוק הארץ

".

אמר רב עמרם בריה דרבי שמעון בר אבא

אמר רבי שמעון בר אבא אמר רבי חנינא: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה

.

שנאמר

[איכה א]

"היו שריה כאילים לא מצאו מרעה

".

מה איל זה ראשו של

איל

זה

הולך

בצד זנבו של זה

-

אף ישראל שבאותו הדור, כבשו פניהם בקרקע ולא הוכיחו זה את זה.

אמר רבי יהודה: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים

.

שנאמר

[דברי הימים ב לו]

"ויהיו מלעבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו עד עלות חמת ה' בעמו עד לאין מרפא

".

מאי "עד לאין מרפא

"?

אמר רב יהודה אמר רב: כל המבזה תלמידי חכמים אין לו רפואה למכתו.

אמר רב יהודה אמר רב: מאי דכתיב

[דברי הימים א טז]

"אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו

"?

אל תגעו במשיחי

-

אלו תינוקות של בית רבן

שדרך תינוקות למשוח גופם בשמן, וזהו משיחי.

ובנביאי אל תרעו

-

אלו תלמידי חכמים

.

אמר ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה: אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן.

אמר ליה רב פפא לאביי: דידי ודידך מאי?

אמר ליה: אינו דומה הבל שיש בו חטא, להבל שאין בו חטא

.

ואמר ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה: אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבנין בית המקדש.

ואמר ריש לקיש לרבי יהודה נשיאה: כך מקובלני מאבותי, ואמרי לה מאבותיך: כל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן

-

מחריבין אותה.

רבינא אמר: מחרימין אותה

בלי לשייר בה כלום.

ואמר רבא: לא חרבה ירושלים אלא

בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה,

דוברי אמת.

שנאמר

[ירמיהו ה]

"שוטטו בחוצות ירושלים וראו נא ודעו, ובקשו ברחובותיה

,,

אם תמצאו איש עושה משפט, מבקש אמונה ואסלח לה

". ופרכינן:

איני

.

והאמר רב קטינא: אפילו בשעת כשלונה של ירושלים לא פסקו ממנה אנשי אמנה

.

שנאמר

[ישעיהו ג]

"כי יתפש איש באחיו בית אביו

לאמר:

שמלה לכה קצין תהיה לנו

"

ופירוש הכתוב הוא:

דברים

של תורה

שבני אדם מתכסין בהן כשמלה

, שאנשים מסתירים את ידיעתם בתורה שמא לא ידעו להשיב לשאלות , כאשר שואלים אותם אם

ישנן בידיך

דברי תורה כדי ללמדם.