Nedarim 69a — o Talmud em português

שמע אביה והפר לה, ולא הספיק הבעל לשמוע

את הנדר

עד שמת

-

חוזר האב ומפר

את

חלקו של בעל

.

ו

אמר רבי נתן,

על הדין האחרון, שחוזר האב ומפר את חלקו של הבעל:

הן הן דברי בית שמאי.

אבל

בית הלל אומרים: אין

האב

יכול

לחזור ו

להפר

חלקו של בעל.

שמע מינה,

מוכח מכאן, שהמחלוקת בין בית שמאי ובית הלל, היא בספק של הגמרא:

ל

דעת

בית שמאי

הפרת האב קודם שמת הבעל עושה

מיגז גייז,

ולכן חלקו של הבעל נשאר חזק כבתחילה, ויכול האב לרשת את חלקו של הבעל ולחזור ולהפר.

אבל

ל

דעת

בית הלל,

הפרת האב עושה

מיקלש קליש,

והרי זה נדר חלש, וכיון שנחלש הנדר, אין הוא חשוב בכדי שיוכל האב לרשת את חלק הבעל. ולכן אין האב יכול לחזור ולהפר חלקו של בעל.

אדם הנודר נדר ורוצה אחר כך להתירו, יכול לבוא אצל חכם ולהישאל על נדרו, ואם ימצא לו החכם פתח להתיר את הנדר, יכול החכם להתיר לו את נדרו, ולעקרו כאילו לא היה.

בעי רבא

: האם דין הקיום של הנדר הוא כדין הנדר עצמו, וכשם שמצינו בנדר אפשרות להישאל עליו, ולהתיר אותו על ידי פתח וחרטה, כך גם

יש

אפשרות

שאלה

והתרת חכם

בהקם,

ולאחר התרת ההקם אפשר לשוב ולהפר את הנדר .

או

ש

אין

אפשרות

שאלה בהקם.

ולאחר שקויים הנדר, שוב אין אפשרות לשוב ולהפר?

ואם תמצא לומר,

ואפילו אם נאמר

יש שאלה בהקם,

עדיין יש להסתפק מה הוא הדין בהפרת נדרים:

האם מאחר שהוקשה הפרת נדרים לקיום נדרים, יהא דין ההפרה כדין הקיום, ו

יש

אפשרות

שאלה

והתרת חכם

בהפר,

ובכך תתבטל ההפרה.

או

דלמא, אף על פי שהוקשה הפרה לקיום, בכל זאת, לענין התרה היא לא הוקשה, ו

אין שאלה בהפר,

ואין אפשרות לבטל את ההפרה?

תא שמע

פשיטות לשאלה זו מדברי רבי יוחנן:

דאמר רבי יוחנן: נשאלין על ההקם, ואין נשאלין על ההפר!

בעי רבה

:

אם קיים האב או הבעל בלשון כפולה, שאמר פעמיים:

קיים ליכי, קיים ליכי.

ולאחר מכן

נשאל על

ה

הקמה

ה

ראשונה,

וביטלה.

מהו?

האם לאחר שבוטלה ההקמה הראשונה, חוזרת ההקמה השניה וחלה.

או דלמא, כיון שההקמה השניה לא חלה בשעה שקיים אותה, משום שהנדר כבר היה מקוים ועומד, לכן לא תחול שוב ההקמה הזו אפילו לאחר שהתבטל הקיום הראשון.

תא שמע

מהא

דאמר רבא

: אדם שנשבע, וחזר ונשבע פעם נוספת את אותה השבועה, לא חלה השבועה השניה, היות שאין שבועה חלה על שבועה. אך בכל זאת נשארת השבועה שניה כשהיא תלויה ועומדת. ו

אם נשאל על

השבועה

הראשונה,

וביטלה, חוזרת שבועה

שניה

ו

חלה עליו.

ומכאן יש ללמוד לעניננו, למי שקיים וחזר וקיים, שאף על פי שלא חלה ההקמה השניה בזמן שהיתה ההקמה הראשונה קיימת, בכל זאת, ההקמה השניה תלויה ועומדת, ואם בטלה ההקמה הראשונה, חוזרת וחלה ההקמה השניה.

בעי רבה

:

אם אמר בתוך כדי דיבור לשון זה:

קיים ליכי ומופר ליכי, ולא תיחול הקמה אלא אם כן חלה הפרה

-

והיינו, שהוא קיים והפר כאחת, וגם התנה שהקמתו לא תחול אלא אם תחול גם ההפרה ,

מהו?

האם הנדר מופר או לא.

שהרי ההקמה אינה יכולה לחול ממה נפשך, כי אם לא חלה ההפרה אז ההקמה לא תוכל לחול, שהרי התנה ואמר שלא תחול ההקמה אלא אם תחול גם ההפרה. ואם חלה ההפרה, גם אין ההקמה יכולה לחול כיון שהנדר כבר הופר, ואין אפשרות לקיים נדר אחר שהופר.

ולכן כל הספק הוא רק לגבי ההפרה :

האם מאחר והקדים לשון הקמה ללשון הפרה, היתה כוונתו להתנות גם שההפרה לא תחול אלא אם כן תחול גם ההקמה, ולפי צד זה אף ההפרה אינה יכולה לחול, שהרי לא חלה ההקמה.

או שלא היתה לו כוונה מיוחדת בכך שהקדים לשון הקמה ללשון הפרה [שהרי אין ביכולתו לומר שניהם כאחת], ועיקר כונתו היתה שלא תחול ההקמה ללא ההפרה, אבל ההפרה לא איכפת לו שתחול אף בלא ההקמה.