Versão em texto deste daf: original e tradução
Kidushin 49b — o Talmud em português
Kidushin 49b do Talmud Babilônico: tsurat ha-daf com Rashi e Tossafot, tradução e notas. Leia online, de graça.
Texto original — Kidushin 49b
ומשנינן:
מאי
"
תורה
" שאמר רבי יוחנן:
מדרש תורה
, ודעתו כדעת רבי יהודה, שזו היא משנה.
והני מילי דאמר לה
: "התקדשי לי על מנת שאני
תנינא
[יודע לשנות] ",
אבל אמר לה
: "התקדשי לי על מנת ש
תנא אנא
[אני תנאה], אינה מקודשת
עד דתני הילכתא ספרא וסיפרי ותוספתא
.
האומר לאשה: "התקדשי לי
על מנת שאני תלמיד
"
אין אומרים
שלא תהא מקודשת עד, שיהא
כשמעון בן עזאי וכשמעון בן זומא
,, תלמידים היו ובחורים, ולא באו לכלל סמיכה, ולא היו בימיהם כמותם בתורה!
אלא כל ששואלין אותו בכל מקום
, כלומר: באחד מן המקומות
דבר אחד בלימודו, ואומרו, ואפילו במסכתא דכלה
[מסכת כלה].
האומר לאשה: "התקדשי לי
על מנת שאני חכם
",
אין אומרים
שלא תהא מקודשת עד שיהא
כחכמי יבנה
, דהיינו
כרבי עקיבא וחביריו, אלא כל ששואלים אותו דבר חכמה
[דבר התלוי בסברא]
בכל מקום
, כלומר: באחד מן המקומות,
ואומרה
, זה הוא "חכם".
האומר לאשה: "התקדשי לי
על מנת שאני גבור
",
אין אומרים
שלא תהא מקודשת עד שיהא גיבור
כאבנר בן נר וכיואב בן צרויה
מאנשי דוד, שהיו גבורים גדולים,
אלא כל שחביריו מתיראים ממנו מפני גבורתו
, זה הוא "גבור".
האומר לאשה: "התקדשי לי
על מנת שאני עשיר
",
אין אומרים
שלא תהא מקודשת עד שיהא
כרבי אלעזר בן חרסום וכרבי אלעזר בן עזריה
שהיו עשירים גדולים מאד,
אלא כל שבני עירו מכבדים אותו מפני עושרו
, זה הוא "עשיר".
האומר לאשה: "התקדשי לי
על מנת שאני צדיק
", הרי ש
אפילו
אם הוא ידוע לנו כ
רשע גמור
, הרי היא
מקודשת
מספק,
שמא
הרהר תשובה בדעתו
.
האומר לאשה: "התקדשי לי
על מנת שאני רשע
",
אפילו
אם הוא ידוע לנו כ
צדיק גמור
, הרי זו
מקודשת
מספק,
שמא הרהר דבר עבודת כוכבים בדעתו
.
עשרה קבים חכמה
[תורה ודרך ארץ]
ירדו לעולם תשעה נטלה ארץ ישראל ואחד כל
,,
העולם כולו
.
עשרה קבים יופי ירדו לעולם תשעה נטלה, ירושלים ואחד כל העולם כולו
.
עשרה קבים עשירות ירדו לעולם תשעה, נטלו רומיים קדמונים ואחד כל העולם כולו
;
עשרה קבים עניות ירדו לעולם תשעה נטלה, בבל ואחד כל העולם כולו
;
עשרה קבים גסות
הרוח
ירדו לעולם תשעה, נטלה עילם ואחד כל העולם כולו
;
ותמהינן:
ו
כי אטו
גסות
הרוח
לבבל לא נחית
[לבבל לא ירדה], אלא לעילם!?
והכתיב
בנבואת הנביא זכריה: "ויצא המלאך הדובר בי, ויאמר אלי, שא נא עיניך וראה מה היוצאת הזאת [מה הוא הדבר היוצא מבית קדשי הקדשים]. ואומר [אל המלאך] מה היא [מה הוא הדבר שאתה אומר לי לראותה], ויאמר [אלי המלאך] זאת האיפה היוצאת [תראה יוצאת כמין איפה שמודדים בה], ויאמר [אלי המלאך אחר שראיתיה] זאת [בזאת המדה ימדדו לאלה ש] עינם [עיניהם] בכל הארץ [לגזול ולעשוק]. [ואראה עוד] והנה ככר עופרת נשאת [מעל הארץ לאויר], ו [אראה עוד] זאת: אשה אחת יושבת בתוך האיפה. ויאמר [אלי המלאך, על האשה]: זאת [היא] הרשעה [יצר הרע], וישלך אותה אל תוך האיפה, וישלך את אבן העופרת אל פיה.
ואשא עיני וארא והנה שתים נשים יוצאות
, [מקודש הקדשים],
ורוח בכנפיהם ולהנה, כנפים ככנפי החסידה ותשאנה את האיפה, בין הארץ ובין השמים ואומר אל המלאך, הדובר בי: אנה המה מוליכות את האיפה, ויאמר אלי לבנות לה
[לאשה הרשעה, שבתוכה, היא יצר הרע]
בית בארץ שנער
"
\-
ואמר רבי יוחנן
לפרש מה היא האיפה:
זו
יצר הרע של
חנופה
וגסות הרוח
ש
נישאו ביד שתי הנשים, ו
ירדו לבבל
[ארץ שנער] ; הרי שיש גסות הרוח בבבל.
ומשנינן:
אין
, אכן הגסות
להכא נחית
[לכאן, לבבל ירדה],
ואשתרבובי הוא דאשתרבובי להתם
[ונשתרבבה לה הגסות לשם, לעילם].
דיקא נמי
שהחנופה לבדה נשארה בבבל,
דכתיב
: "
לבנות לה בית
בארץ שנער", ולא נאמר "לבנות להן בית", כי החנופה לבדה נשתקעה בבבל, ואילו גסות הרוח הלכה לה לעילם -
שמע מינה!
ומקשינן:
איני
, והרי אין הדבר כן, שגסות הרוח מצויה בעילם!?
שהרי
והאמר מר: סימן לגסות
הרוח
עניות, ועניות בבבל הוא דאיכא
עד היום, הרי שעדיין היא שם!?
ומשנינן:
מאי עניות
שהיא סימן לגסות הרוח? לא עניות של ממון הנמצאת בבבל, אלא
עניות דתורה
, שאין התורה נחה על גסי הרוח, שמתוך גסותו אינו משמש כל צרכו, ואינו חוזר על שמועתו - ועניות דתורה אין מקומה בבבל אלא בעילם,
דכתיב
בדברי דניאל [שהיה בעילם הוא ומרדכי היהודי, ולא היה דורם עוסק בתורה, ולא זכו דניאל ומרדכי ללמד]: "
אחות לנו קטנה ושדים
[להניק, ללמד]
אין לה
"
ואמר רבי יוחנן: זו עילם שזכתה
,,
ללמוד ולא זכתה ללמד;
אבל בבל זכתה, ללמד, שהרי נאמר בעזרא שהיה בבבל: "כי הכין לבבו לדרוש את תורת ה' ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט".
עשרה קבים גבורה ירדו לעולם תשעה נטלו, פרסיים
, ואחד כל העולם כולו.
עשרה קבים כנים ירדו לעולם תשעה נטלה, מדי
, ואחד כל העולם כולו.
עשרה קבים כשפים ירדו לעולם תשעה, נטלה מצרים
, ואחד כל העולם כולו.
עשרה קבים נגעים ירדו לעולם תשעה נטלו, חזירים
, ואחד כל העולם כולו.
עשרה קבים זנות ירדו לעולם תשעה נטלה, ערביא
, ואחד כל העולם כולו.
עשרה קבים עזות
[ממזרות]
ירדו לעולם, תשעה נטלה מישן
שרובן ממזרים, ואחד כל העולם כולו.
עשרה קבים שיחה ירדו לעולם, תשעה נטלו נשים
, ואחד כל העולם כולו.
עשרה קבים שכרות
[ויש גירסאות:
שחרות
]
ירדו לעולם, תשעה נטלו כושים
, ואחד כל העולם כולו.
עשרה קבים שינה ירדו לעולם, תשעה נטלו עבדים, ואחד נטלו כל העולם כולו
.
מתניתין:
המקדש את האשה ואמר לה: "התקדשי לי
על מנת שאני כהן
",
ונמצא לוי
, שהוא פחות מן הכהן והטעה לגנאי; או אפילו אם אמר לה: "התקדשי לי על מנת שאני
לוי
",
ונמצא כהן
שהטעה אותה לשבח.
או שקידשה "על מנת שאני
נתין
שגזר עליהם דוד שלא יבואו בקהל ה',
ונמצא
ממזר
שהוא פסול מדאורייתא לבוא בקהל ה', והטעה לגנאי; או אפילו קידשה "על מנת שאני
ממזר
",
ונמצא נתין
שהטעה לשבח.
או שקידשה "על מנת שאני
בן עיר
",
ונמצא בן כרך
שאינו טוב לה כמו בן עיר, כי ישיבת הכרכים קשה, שהכרך הוא מקום שווקים, והיוקר מצוי בו, ודוחק של עוברים ושבים ; או אפילו שקידשה "על מנת שאני
בן כרך
",
ונמצא בן עיר
, שהטעה לשבח.
או שקידשה "על
מנת שביתי קרוב למרחץ
",
ונמצא רחוק
והטעה לגנאי; או אפילו "על מנת שביתי
רחוק
מן המרחץ",
ונמצא קרוב
.
או שקידשה
על מנת שיש לו בת, או
שיש לו
שפחה מגודלת
,
ואין לו, או
אפילו כשקידשה
על מנת שאין לו
בת או שפחה מגודלת,
ויש לו
.
או שקידשה
על מנת שאין לו בנים, ויש לו; או
אפילו כשקידשה
על מנת שיש לו
בנים,
ואין לו
-
ובכולם
[ובכל אלו שאמרנו]
אף על פי שאמרה
: "
בלבי היה להתקדש לו אף על פי
שהדבר
כן
כמו שהוא עכשיו, שאין תנאו אמת" -
אינה מקודשת
.
וכן היא שהטעתו
אינה מקודשת.
גמרא:
מעשה ב
ההוא גברא דזבין לנכסיה אדעתא למיסק לארץ ישראל
[מכר את נכסיו, משום שבדעתו היה לעלות לארץ ישראל], ולבסוף נאנס ולא עלה לארץ,
ו
מיהו
בעידנא דזבין, לא אמר
ללוקח
ולא מידי
[בשעת המכירה לא אמר ולא כלום].
אמר רבא: הוי
"
דברים שבלב
"
ודברים, שבלב אינם דברים
.
ומפרשינן:
מנא ליה לרבא הא
מילתא, ש"דברים שבלב אינם דברים"?
אילימא
, שמא תאמר שהוא נלמד
מהא
[
דתנן
] [
דתניא
]: