Bava Batra 35a — o Talmud em português

דרב אמר: יחלוקו

את הקרקע ביניהם, יש אומרים משום שספק הוא מי זכה קודם, ויש אומרים משום שודאי קנו שניהם את הקרקע.

ושמואל אמר: שודא

דדייני

, כלומר: מי שנוטה לב הדיינים לזכותו, ומשום שנראה להם שלו נתכוין בעל השדה להקנות את הקרקע, היות והוא אוהבו או קרובו, הוא זה שיזכה בשדה; וכן כל כיוצא בזה, שנוטה לבם של הדיינים שהוא בעל השדה ולא חבירו. ואם כן צריך ביאור: מאי שנא שבדין הספק בארבא אנו פוסקים "כל דאלים גבר", ואילו בספק שבשתי שטרות אנו אומרים לפי שמואל "שודא דדייני"; ולפי שיטה אחת בדעת רב אנו פוסקים שם יחלוקו מספק!?

ומשנינן:

התם

גבי שתי שטרות - הרי לעולם

ליכא למיקם עלה דמילתא

[אי אפשר להגיע לבירור האמיתי של הספק], ולכן נזקק לכך בית הדין ופוסק.

אבל

הכא

גבי זה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי - הרי

איכא למיקם עלה דמילתא

[קיימת אפשרות שתתברר האמת על ידי עדים], ולכן אין בית דין נזקקים להם לדון דין שסופו לבוא לידי עיוות, לכשיתברר האמת של מי היא השדה; ולפיכך מניחים אותם, ו"כל דאלים גבר" עד שיבואו עדים ויבררו את הדבר.

ואכתי תמהינן ד

מאי שנא

זה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי, שפוסק בית הדין "כל דאלים גבר" -

מהא דתנן: המחליף פרה בחמור

, ודין הוא שבמשיכת החמור נקנית הפרה לחבירו,

ו

לאחר שמשך את החמור נתברר ש

ילדה

הפרה

; וכן המוכר

את

שפחתו ו

נתברר ש

ילדה

השפחה:

ומתעמתים ביניהם מוכר הפרה או השפחה - והלוקח:

זה

מוכר הפרה או השפחה -

אומר

: "

עד שלא מכרתי, ילדה

, וכשמכרתי, לא מכרתי אלא פרה או שפחה ריקנית, והולד שלי הוא".

ואילו

זה

בעל החמור שקנה את הפרה, או קונה השפחה -

אומר

: "

משלקחתי

-

ילדה

"; ואין לזה ולא לזה ראיות לטענתו, ואין זה או זה מוחזקים בולד, וכגון שהיא עומדת באגם שאינו רשות של אף אחד משניהם, הרי שמספק

יחלוקו

המוכר והלוקח את הולד!

ואף כאן גבי "זה אומר של אבותי, וזה אומר של אבותי", כך היה לנו לומר, שמספק יחלקו ביניהם את השדה או את הספינה.