Bava Batra 162b — o Talmud em português

איבעיא להו

: הרחיק את העדים

שיטה ומחצה

מן הכתב,

מאי?

האם הוא פסול או לאו?

תא שמע

ראיה מהא דתניא בברייתא דלעיל:

הרחיק את העדים שני שיטין

מן הכתב,

פסול.

ומשמע, דוקא שני שיטין.

הא

אם הרחיק

שיטה ומחצה, כשר

.

ודחינן:

אימא סיפא

של הברייתא, שמוכח ממנה להיפך, דקתני:

שיטה אחת, כשר.

ומשמע

שיטה אחת

דוקא

הוא דכשר, הא שיטה ומחצה, פסול

.

ומסקינן:

אלא מהא ליכא למשמע מינה.

אין להוכיח כלום מהברייתא, לפי שאיננו יודעים איזה מהם דוקא, הרישא או הסיפא, ואיזה מהם לאו דוקא אלא אגב האחרת נאמרה בלשון כזה.

ודנה הגמרא:

מאי הוי עלה,

מה ההלכה בבעיא זו?

ופושטת הגמרא:

תא שמע

מהא

דתניא: הרחיק את העדים שני שיטין מן הכתב, פסול

.

פחות מכאן, כשר

.

הרי להדיא, שפחות משני שיטין, אפילו שיטה ומחצה, כשר.

וממשיכה הגמרא להביא את המשך הברייתא:

היו ארבעה וחמשה עדים חתומין על השטר, ונמצא אחד מהן קרוב או פסול,

תתקיים

ה

עדות בשאר

העדים הכשרים.

מסייע ליה

מהברייתא הזאת

לחזקיה

.

דאמר חזקיה

: שטר שנשאר בו ריוח של שתי שורות בין סוף השטר לבין חתימות העדים, ו

מלאוהו בקרובים, כשר

.

ואל תתמה

על כך, האיך יתכן שאם היה נשאר שם ריוח היה פסול, ועל ידי מילוי עדים פסולים יוכשר, והרי עדים פסולים הם כמי שאינם?

שהרי

מצינו כיוצא בזה בדיני סוכה. שכן,

אויר סוכה פוסל בשלשה,

אם יש בסכך חלל ברוחב של שלשה טפחים הוא פוסל את הסוכה, ואילו

סכך פסול,

אינו

פוסל

את הסוכה אלא

בארבעה

טפחים. נמצא, שאם ימלא את החלל של השלשה טפחים בסכך פסול, תהא הסוכה כשרה, ולא אמרינן שסכך פסול הוא כמו שאינו. וכך הוא גם בעדים פסולים, אם מילא בהם את חלל הריוח שבין השטר לעדים הכשרים, יוכשר השטר בכך.

איבעיא להו: שני שיטין שאמרו

חכמים בברייתא, שרווח שכזה פוסל את השטר,