Bava Batra 162a — o Talmud em português

אמר רב עמרם: לפי שאין למדין משיטה אחרונה.

אין מתייחסים למה שנאמר בשורה אחרונה של השטר לדון ממנו למעשה. ולכן תיקנו חכמים שלא לכתוב שם שום דבר משמעותי, שאם יהיה כתוב שם, למשל, איזה תנאי, הרי אנו נגבה על ידי השטר הזה גם בלי קיום התנאי. והרי זה שלא כדין. אולם כותבים שם רק סיכום השטר שכבר נכתב לעיל במפורט.

והטעם שאין למדים משיטה אחרונה, לפי שקשה לעדים לדקדק ולחתום בצמוד לסוף השטר עד שלא ישאר שום ריוח ביניהם. ויש לחשוש שמא בעל השטר יוסיף באותו ריוח דברים חדשים שלא היו לנגד העדים בשעת חתימתם. לכן, קבעו שאין מתייחסים לשורה האחרונה כלל, אלא כותבים שם רק את סיכום השטר. ומעתה, אין לחשוש לכלום, שאם בעל השטר לא יזייף ולא יוסיף שם דברים, הרי לא יגרם שום נזק בכך שאיננו מתייחסים לשורה האחרונה, שהרי אין שם שום דבר משמעותי. ואם הוא יוסיף דברים לאחר השורה האחרונה, הרי בלאו הכי איננו מתייחסים לכך.

אמר ליה רב נחמן לרב עמרם: מנא לך הא,

שאין למדין משיטה אחרונה?

אמר ליה

רב עמרם:

דתניא: הרחיק את

העדים שני שיטין

שורות

מן הכתב

של השטר,

פסול

.

אבל אם הרחיק

שיטה אחת

בלבד,

כשר

.

ומוכיח רב עמרם:

מאי שנא

הרחיק שני

שיטין,

דפסול, משום שאנו חוששים

דלמא

מזייף וכתב,

שיוסיף שם דברים. אם כן,

שיטה אחת נמי

נחשוש דלמא

מזייף וכתב?

אלא לאו, שמע מינה: אין למדין משיטה אחרונה.

ולכן רק בשני שיטין יש לחשוש שמא יוסיף שתי שורות ונבא לדון מהשורה שלפני האחרונה.

ומסקינן: אכן

שמע מינה!