זבחים 63b — התלמוד בעברית

כל העולין למזבח

לצורך עבודה

עולין

ופונים

דרך ימין

ומקיפין

את המזבח עד שבאים לקרן דרומית מערבית

ויורדין דרך שמאל

ולא היו חוזרין בצד שעלו שאם כן נמצאו מהלכים לצד שמאל, ולמדים מהפסוק שכל פינות [פניות] שאתה פונה לא יהיו אלא לימין,

חוץ מן

הכהנים

העולה לשלשה דברים אלו

[לניסוך היין, המים, ועולת העוף]

שהיו עולין

למזבח ופונים דרך שמאל לקרן מערבית דרומית כדי למהר ולזרז עבודתן שחששו בנסכים שמא יקבלו הנסכים ריח עשן בזמן שמקיף הכהן העוסק בהם את המזבח, וכן חששו בעולת העוף שתמות בעשן בזמן שיקיפו איתה את המזבח מצד ימין.

ו

היו

יורדין על העקב

מאותו צד שעלו ולא מקיפים את המזבח בחזרתן מסביב משמאל לימין שכל מה שאפשר למעט בהליכת שמאל ממעטים. [ואותן ג' דברים שנעשו למטה מחוט הסיקרא בקרן מערבית דרומית לא היו עולים הכהנים לצורך עבודה זו למזבח, אלא היו עומדים על הרצפה] .

גמרא:

מנא הני מילי

שאמרנו שחטאת העוף נעשית בקרן דרומית - מערבית?

אמר רבי יהושע

: למדים זאת מזה

דאמר קרא

במנחת חוטא שמביאה העני במקום חטאת העוף, ובה נאמר

"לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה כי חטאת היא"

ומשם למדים ד

חטאת קרויה מנחה, ומנחה

של חוטא

קרויה חטאת.

ולמדים מנחה מחטאת:

מה חטאת

נעשית

פסולה

כשנעשו עבודותיה

שלא לשמה אף מנחה

של חוטא נעשית

פסולה

כשנעשו עבודותיה

שלא לשמה.

[יעויין ברש"י שכן גרס בגמרא] .

וכן למדים חטאת ממנחה:

ומה מנחה

הגשתה למזבח

בקרן דרומית מערבית, אף חטאת

העוף הזאת דמה שהיא עיקר עבודתה דינה שתיעשה

בקרן דרומית מערבית

.

והוינן בה:

ומנחה גופא מנלן

שהגשתה נעשית בקרן דרומית מערבית של המזבח דווקא?

ומתרצינן:

דתניא

: כתיב במנחה "הקרב אותה [את המנחה]

לפני ה'

אל פני המזבח", וצד מערב קרוי "לפני ה'" שהוא הקרוב ביותר לאהל מועד, ואם כן -

יכול

תהא ההגשה

במערב

של מזבח?

תלמוד לומר

שאי אפשר לומר שתהא במערב שהרי כתוב בפסוק זה:

"

אל

פני

המזבח

",

שהוא צד דרום, שהכבש נתון בדרום ופניו של מזבח לכבש!

אי

אם תלמד מהפסוק

אל פני המזבח

בלבד אם כן,

יכול

שנאמר שתהא ההגשה

בדרום? תלמוד לומר

שאינו כן שהרי בפסוק זה נאמר גם

"לפני ה'"

שהוא צד מערב!

הא כיצד

יתקיימו שני המקראות?

מגישה

את המנחה

בקרן מערבית דרומית כנגד חודה של קרן

ונמצינו מקיימים את שני הכתובים, גם בדרום וגם במערב.

ודיו

שיגיש את הכלי שיגע בחודה של קרן ואין צריך שתגע המנחה עצמה במזבח.

רבי אלעזר אומר

: המנחה מוגשת בקרן דרומית של מזבח ולא דווקא בחודה של קרן אלא כנגד דרומה של קרן.

וסובר רבי אלעזר שכך למדים:

יכול

אולי נפרש כוונת הכתוב:

יגישנה

את המנחה או רק

למערבה של קרן, או

יגישנה רק

לדרומה,

לאיזה מהן שירצה,

אמרת,

לא כך מתפרש הכתוב, שהרי כלל בידינו

דכל מקום שאתה מוצא שני מקראות

פסוק

אחד מקיים עצמו ומקיים חבירו ואחד מקיים עצמו ומבטל חבירו מניחין זה

המקרא

שמקיים עצמו ומבטל חבירו ותופשין זה שמקיים עצמו ומקיים חבירו.

וכן בעניננו, אם נפרש הכתוב שהגשה נעשית במערב, אם כן,

כשאתה אומר

מקיים

"לפני ה'"

-

במערב בטלת

את הפסוק

"אל פני המזבח"

-

בדרום.

אלא כוונת הכתוב שהגשה נעשית בדרום ומתקיימים שני המקראות ואכן

כשאתה אומר "אל פני המזבח", בדרום, קיימת

גם

"לפני ה'" במערב.

ו

היכן קיימתו?

-

אמר רב אשי: קסבר האי תנא,

רבי אלעזר,

כוליה מזבח ב

צד

צפון

של עזרה

קאי,

נמצא שדופן דרום של המזבח מכוון כנגד אמצע פתח ההיכל - הקרוי "לפני ה'", הלכך יגיש את המנחה אל פני המזבח בדרומו של מזבח, ומכיוון שהוא כנגד הפתח, מתקיימים שני המקראות.

שנינו במשנתנו:

בכל מקום היתה כשירה אלא זה היה מקומה.

מאי קאמר?

הלא זוהי סתירה , מתחילה אומר שכל מקום כשר, וחוזר ואומר שזהו דווקא מקומה.

אמר רב אשי: הכי קאמר: בכל מקום

במזבח בין למעלה מחוט הסיקרא בין למטה

היתה

החטאת

כשירה

למליקתה, אלא זה,

למטה מחוט הסיקרא,

היה מקומה להזאתה. תנינא להא דתנו רבנן: מליקה

בחטאת העוף

בכל מקום

שהיא נעשית

במזבח

כשירה, היזה דמה בכל מקום

במזבח בין למעלה מחוט הסיקרא בין למטה

כשירה,

[

היזה ולא מיצה

את הדם

כשירה

, שהחטאת טעונה מיצוי אחר הזאה שהיה מקרב את העוף למזבח ודוחק את מקום מליקתו של העוף בקיר המזבח והדם מתמצה ויורד אל יסוד המזבח, ומיצוי זה אינו מעכב,]

ובלבד שיתן מחוט הסיקרא ולמטה מדם הנפש.

ומקשינן:

מאי קאמר?

הלא הרישא והסיפא סותרים זה לזה, שברישא כתוב היזה דמה בכל מקום כשירה, ומשמע שכשרה ההזאה אפילו אם את כל הדם היזה למעלה, ובסיפא כתוב שרק אם נתן מדם הנפש למטה מחוט הסיקרא כשר. אך למעלה, פסול.