גרסת טקסט של הדף: מקור ותרגום
סוטה 39a — התלמוד בעברית
והזה לאחריו , ואף שם היו כלים הטעונים הזאה - ואם נתכוין להזות לאחריו, והזה לפניו על כלים טמאים שהיו שם. הרי הזאתו על אותם כלים פסולה , ומשום שצריך כוונה לטהרה, וכדכתיב: "והזה הטהור על הטמא", שיהא…
הטקסט המקורי — סוטה 39a
והזה לאחריו
, ואף שם היו כלים הטעונים הזאה -
ואם נתכוין להזות
לאחריו, והזה לפניו
על כלים טמאים שהיו שם.
הרי
הזאתו
על אותם כלים
פסולה
, ומשום שצריך כוונה לטהרה, וכדכתיב: "והזה הטהור על הטמא", שיהא מתכוין לו.
ואם נתכוין להזות
לפניו
ממש,
והזה על צדדין שבפניו
, כלומר: על כלים הנמצאים בצדדים שמן המזה והלאה - ולפניו.
הרי
הזאתו כשירה
, שאף כלים אלו בכלל שלפניו, והרי הוא נתכוין להזות לפניו.
והוא הדין לענין ברכת כהנים, שכל ממקום הכהן ולפניו הרי הוא בכלל מלפניו, והרי הם בכלל ההברכה.
אבל אם כשנתכוין להזות על כלים שלפניו, היזה על הצדדין שממנו ולאחוריו, אף שאין הכלים שהוזה עליהם נמצאים אחריו ממש, אין הזאתו כשירה; והוא הדין שלענין ברכת כהנים, אינם בכלל הברכה כי אלו כלאחרי הכהן דמי.
אמר רבא בר רב הונא
:
כיון שנפתח ספר תורה
לקרות בו בבית הכנסת,
אסור לספר אפילו בדבר הלכה
, אלא הכל שומעין ושותקין ומשימים לבם למה שהוא קורא שם.
שנאמר
[נחמיה ח א]: "ויאספו כל העם כאיש אחד אל הרחוב אשר לפני שער המים, ויאמרו לעזרא הסופר להביא את ספר תורת משה אשר צוה ה' את ישראל. ויביא עזרא הכהן את התורה. ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים, מן האור עד מחצית היום, נגד האנשים והנשים והמבינים, ואזני כל העם אל ספר התורה. ויפתח עזרא הספר לעיני כל העם, כי מעל לכל העם היה,
וכפתחו
עמדו כל העם
".
ואין
"
עמידה
"
אלא שתיקה, שנאמר
: "
והוחלתי כי לא ידברו, כי עמדו לא ענו עוד
".
רבי זירא אמר רב חסדא, מהכא
נלמד שאסור לספר משנפתח ספר תורה: "
ואזני כל העם אל ספר התורה
".
ואמר רבי יהושע בן לוי
:
כל כהן שלא נטל ידיו לא ישא את כפיו
.
שנאמר
: "
שאו ידיכם קודש וברכו את ה'
", כלומר: קדשו את ידיכם בנטילה, ואז ברכו את ה' בברכת כהנים.
שאלו תלמידיו את רבי אלעזר בן שמוע: במה
באיזה זכות שיש בידך
הארכת ימים?
אמר להן
:
א.
מימי לא עשיתי בית הכנסת קפנדריא
, לקצר את הדרך על ידי מעבר דרך בית הכנסת.
ב.
ו
מימי
לא פסעתי על ראשי עם קודש
, כשהיו התלמידים יושבים בבית המדרש על גבי קרקע, ההולך על גבי המקום שהם מסובים שם כדי להגיע למקומו, נראה כפוסע על ראשי העם, ולכן צריך להקדים לבוא לפניהם, או ישב לו מבחוץ.
ג.
ו
מימי
לא נשאתי כפי בלא ברכה
שתתבאר בהמשך הענין .
ומבארת הגמרא:
מאי מברך?
אמר רבי זירא אמר רב חסדא
: "
אשר קדשנו
בקדושתו של אהרן, וצונו לברך את עמו ישראל באהבה
".
כי עקר כרעיה
, כאשר עוקר הוא את רגליו בעבודה לילך לדוכן, ומגיע אליו ועומד כשפניו כלפי ארון הקודש שלפני הדוכן,
מאי אמר
הכהן? "
יהי רצון מלפניך ה'
אלהינו, שתהא ברכה זו שציויתנו לברך את עמך ישראל
,
לא יהא בה מכשול ועוון
".
וכי מהדר
הכהן
אפיה מציבורא
[כאשר מסיים הוא את ברכתו, ומחזיר פניו מכנגד הציבור לצד ארון הקודש],
מאי אמר
הכהן?
אדבריה
[הנהיג]
רב חסדא לרב עוקבא
,
ודרש
רב עוקבא: