שני
שני בתלמוד הבבלי: שְׁנוֹת, שָׁנִים, יִשֵּׁב (קושיא), שִׁנָּה, שַׁנֵּה (צווי), תֵּרַץ, תָּרֵץ (צווי), שׁוֹנֶה, שָׁנֶה. בניקוד: שְׁנֵי, שֵׁנִי, שָׁנֵי, שַׁנִּי, שָׁנִי, שִׁנֵּי. מופיעה ב־1,129 דפים בש״ס, למשל ברכות ה: (5b).
פירוש
- שְׁנוֹת
- שָׁנִים
- יִשֵּׁב (קושיא)
- שִׁנָּה
- שַׁנֵּה (צווי)
- תֵּרַץ
- תָּרֵץ (צווי)
- שׁוֹנֶה
- שָׁנֶה
צורות מנוקדות
שְׁנֵי · שֵׁנִי · שָׁנֵי · שַׁנִּי · שָׁנִי · שִׁנֵּי
היכן מופיעה בתלמוד
2,244 מופעים בש״ס · 1,129 עמודים
- ברכות ה: (5b)
- שבת מ: (40b)
- עירובין ח. (8a)
- עירובין פה: (85b)
- פסחים פ: (80b)
- יומא יח. (18a)
- יומא עה. (75a)
- תענית יב. (12a)
- יבמות טו: (15b)
- יבמות קט. (109a)
- נזיר ח: (8b)
- גיטין כח. (28a)
- קידושין לז: (37b)
- בבא קמא סט. (69a)
- בבא בתרא יא. (11a)
- בבא בתרא קכג. (123a)
- סנהדרין מג: (43b)
- מכות כד: (24b)
- זבחים ז. (7a)
- מנחות כז: (27b)
- חולין יד. (14a)
- חולין צב. (92a)
- ערכין ח. (8a)
- כריתות יח: (18b)