שלוחה

שלוחה בתלמוד הבבלי: שְׁלוּחָהּ (=שליח שלה). בניקוד: שְׁלוּחָהּ, שְׁלוּחָה, שַׁלּוֹחַהּ. מופיעה ב־4 דפים בש״ס, למשל סוטה יג. (13a).

פירוש

  • שְׁלוּחָהּ (=שליח שלה)

צורות מנוקדות

שְׁלוּחָהּ · שְׁלוּחָה · שַׁלּוֹחַהּ

היכן מופיעה בתלמוד

4 מופעים בש״ס · 4 עמודים