שאני
שאני בתלמוד הבבלי: שׁוֹנֶה, שָׁנֶה, שאני. בניקוד: שָׁאנֵי, שֶׁאֲנִי, שֶּׁאֲנִי. מופיעה ב־864 דפים בש״ס, למשל ברכות ד. (4a).
פירוש
- שׁוֹנֶה
- שָׁנֶה
- שאני
צורות מנוקדות
שָׁאנֵי · שֶׁאֲנִי · שֶּׁאֲנִי
היכן מופיעה בתלמוד
1,262 מופעים בש״ס · 864 עמודים
- ברכות ד. (4a)
- שבת יב: (12b)
- שבת קלד. (134a)
- פסחים ז: (7b)
- פסחים צו. (96a)
- יומא סה: (65b)
- תענית כא: (21b)
- יבמות יד. (14a)
- יבמות קיא: (111b)
- נדרים ה. (5a)
- נדרים נח. (58a)
- סוטה מא: (41b)
- גיטין עח. (78a)
- קידושין סג: (63b)
- בבא מציעא ד: (4b)
- בבא מציעא קט. (109a)
- בבא בתרא קלו: (136b)
- סנהדרין עא. (71a)
- עבודה זרה כג: (23b)
- זבחים כז: (27b)
- מנחות כח: (28b)
- חולין כח. (28a)
- חולין קמב. (142a)
- תמורה יט. (19a)