שאיף
שאיף בתלמוד הבבלי: מֵרִיק (=מוציא), שׁוֹאֵף (=עוצר את הקול). בניקוד: שָׁאֵיף. מופיעה ב־1 דפים בש״ס, למשל שבת י: (10b).
פירוש
- מֵרִיק (=מוציא)
- שׁוֹאֵף (=עוצר את הקול)
צורות מנוקדות
שָׁאֵיף
היכן מופיעה בתלמוד
2 מופעים בש״ס · 1 עמוד
שאיף בתלמוד הבבלי: מֵרִיק (=מוציא), שׁוֹאֵף (=עוצר את הקול). בניקוד: שָׁאֵיף. מופיעה ב־1 דפים בש״ס, למשל שבת י: (10b).
שָׁאֵיף
2 מופעים בש״ס · 1 עמוד