קמן
קמן בתלמוד הבבלי: לְהָלָן, לְפָנֵינוּ. בניקוד: קַמַּן. מופיעה ב־26 דפים בש״ס, למשל שבת יג: (13b).
פירוש
- לְהָלָן
- לְפָנֵינוּ
צורות מנוקדות
קַמַּן
היכן מופיעה בתלמוד
36 מופעים בש״ס · 26 עמודים
- שבת יג: (13b)
- פסחים פט: (89b)
- פסחים קג. (103a)
- יבמות קטו. (115a)
- יבמות קיט. (119a)
- כתובות כ. (20a)
- כתובות כג. (23a)
- סוטה י. (10a)
- קידושין יב: (12b)
- בבא קמא מא: (41b)
- בבא קמא ע: (70b)
- בבא מציעא קיג. (113a)
- חולין ב: (2b)
- חולין ג: (3b)
- חולין יא. (11a)
- חולין יב. (12a)
- חולין מח: (48b)
- חולין נג: (53b)
- חולין סג. (63a)
- בכורות יט: (19b)
- בכורות מז: (47b)
- ערכין ד: (4b)
- נדה נ: (50b)
- נדה סט. (69a)