סירחא

סירחא בתלמוד הבבלי: טְפוּיִים (=יתושים קטנים, המצויים בגנים). בניקוד: סִירְחָא. מופיעה ב־2 דפים בש״ס, למשל סוכה כו. (26a).

פירוש

  • טְפוּיִים (=יתושים קטנים, המצויים בגנים)

צורות מנוקדות

סִירְחָא

היכן מופיעה בתלמוד

2 מופעים בש״ס · 2 עמודים