מצר
מצר בתלמוד הבבלי: מָצַר (=סימֵן גבול). בניקוד: מֶצֶר, מְצַר, מָצַר, מֵצֵר, מִצֹּר. מופיעה ב־14 דפים בש״ס, למשל מועד קטן ו. (6a).
פירוש
- מָצַר (=סימֵן גבול)
צורות מנוקדות
מֶצֶר · מְצַר · מָצַר · מֵצֵר · מִצֹּר
היכן מופיעה בתלמוד
29 מופעים בש״ס · 14 עמודים