מפלח
מפלח בתלמוד הבבלי: מעֲבֹד (=רמז לנתינת שוחד), מעָבַד (עבודה זרה), מעוֹבֵד, מעוֹבֵד (עבודה זרה), מעוֹשֶֹה מְלָאכָה. בניקוד: מִפְלָח. מופיעה ב־2 דפים בש״ס, למשל עבודה זרה מג. (43a).
פירוש
- מעֲבֹד (=רמז לנתינת שוחד)
- מעָבַד (עבודה זרה)
- מעוֹבֵד
- מעוֹבֵד (עבודה זרה)
- מעוֹשֶֹה מְלָאכָה
צורות מנוקדות
מִפְלָח
היכן מופיעה בתלמוד
2 מופעים בש״ס · 2 עמודים