מכמר

מכמר בתלמוד הבבלי: כָּמוֹר (לחמם על ידי ערימה או הטמנה בעפר). בניקוד: מִכְמַר, מִכְמָר. מופיעה ב־3 דפים בש״ס, למשל יומא לט: (39b).

פירוש

  • כָּמוֹר (לחמם על ידי ערימה או הטמנה בעפר)

צורות מנוקדות

מִכְמַר · מִכְמָר

היכן מופיעה בתלמוד

4 מופעים בש״ס · 3 עמודים